מפת בסיסים

Bookmark and Share

בסיס הקריה

מפקדת חיל-האוויר מהווה גוף המטה של חיל-האוויר, האחראית לבניין כוחו של החיל ולהפעלתו בשגרה ובחרום.
במוסדות המפקדה, השוכנים ברחבי מחנה מפקדת החיל (ממח"א 111), מתקבלות ההחלטות על בניין הכח, על אופן הפעלת החיל ובהם מתבצעת השליטה בכח, בטייסות וביחידות.

תפקידו של המחנה הצבאי של מפקדת חיל-האוויר לשמש אכסניה למוסדות המפקדה ולספק להם את התנאים הבסיסיים ואת שירותי המנהלה הנחוצים להפעלתם השוטפת.
כל המורשת ההיסטורית של חיל-האוויר היא גם המורשת של המפקדה שלו שמתוקף תפקידה ומיקומה במבנה הארגוני של החיל נושאת באחריות להפעלתו ולבניין כוחו.

מפקדת חיל-האוויר החלה את דרכה בשנת 1948 במלון ירקון בתל-אביב. במלון ירקון הופעל ח"א לפעילות מבצעית במלחמת העצמאות וממנו התנהלו תהליכי התעצמות במטוסים ובלוחמים (מח"ל וגח"ל) בזמן המלחמה.

בתחילת 1949 הועבר מטה החיל ליפו והתמקם במס' מבנים מפוזרים במחנה "אריאל" - מבנים שנותרו מן העיזבון של הפליטים הערבים שנמלטו מהעיר בעיצומה של מלחמת העצמאות. בתקופה זו כונתה המפקדה מטר"ש (מטה ראשי). חדרי המטה היו גדושים ברהיטים ובשולחנות כתיבה שהותירו אחריהם הערבים שנמלטו. למפקדה באותו זמן לא היה צביון של מחנה צבאי, דבר שהשפיע על האווירה, על אופי השירות ועל עבודת המטה.

עם כניסתו של האלוף שלמה שמיר לתפקיד מפקד החיל בדצמבר 1950, החליט להקנות למטה החיל אופי צבאי ולהכניסו לתלם של אווירה צבאית תקנית. לאור זאת, הורה על העברת המטה ממחנה אריאל ביפו למחנה אוהלים ומתקנים ארעיים ברמלה, בסמוך למסלול התעופה שנותר מן העזבון הבריטי בארץ. העברת המטה בוצעה בעיצומו של חורף 1951, והביאה לתחושות של מרמור וביקורת. מפקדת חיל-האוויר, שנקראה אז ממח"א 16, שהתה ברמלה כ-8 שנים, ופעלה ממנו גם במהלך מלחמת סיני.

אחד הלקחים שעלה לאחר מלחמת סיני, היה ליקויים בפעולתו של מוצב הפיקוד העליון של צה"ל שהיה בתל-אביב - הרחק ממרכז השליטה של חיל-האוויר ברמלה. לפיכך, הוחלט להעביר את מפקדת חיל-האוויר לתל-אביב. בניית ארבעת המבנים הראשונים של המפקדה הסתיימה במחצית 1959, וביולי 1959 עברה המפקדה מרמלה לתל-אביב והתמקמה במפקדה החדשה שקיבלה את השם ממח"א 111. המעבר לווה במטס של מטוסי קרב מעל העיר העברית הראשונה בכדי להדגיש את חשיבות היום ואת ייחוד החיל. עם מטה החיל עברו מרמלה לתל-אביב גם יחידת הבקרה המרכזית, שט"ל וטייסת ה"גמל המעופף" שהתמקמה בבסיס שדה דב.

במרוצת הזמן ועם התרחבות המטה, נבנו עוד מס' מבנים ברחבי המטה בתל-אביב שנועדו לקלוט את הגופים החדשים שהתווספו למטה. בשלהי שנות ה-80 נבנו בנייני ח' וט' שיועדו, בין היתר, לשמש כתחליף ראוי למשרדי הפיקוד הבכיר של החיל: מח"א, רמ"ט, רל"א ורלמד"ן.

בתחילת שנות ה-2000 נראו תשתיות מטה ח"א עלובות ומיושנות לאחר כ-40 שנות שירות. התעורר צורך דחוף בהחלפתן ובמציאת פתרון ראוי לסביבת עבודה נאותה המתאימה לחיל מודרני המצוי בחזית הטכנולוגיה. זמן קצר לאחר כניסתו של דן חלוץ למפקד ח"א החליט על פרויקט מגדל הכנרית במסגרתו תוכנן לכנס את כל משרדי המטה שהיו פזורים בבניינים המיושנים במגדל אחד שיבנה מעל מוצב השליטה של החיל. לאחר תכנון הפרויקט וזמן קצר לפני תחילת מימושו, בוצע הפיגוע במגדלי התאומים בארה"ב. לאור זאת הוחלט לשנות את התוכנית ולבנות שני מגדלים נמוכים יותר במקום מגדל אחד לכלל המטה.

בנייתו של המגדל הצפוני הסתיימה במחצית הראשונה של שנות ה-2000 וזמן קצר לאחר מכן הוא איש. המגדל הדרומי אויש בשנת 2008 - כ-50 שנה לאחר מעבר מפקדת החיל מרמלה לתל-אביב ולמעשה כ-50 שנה לאחר הקמת ממח"א 111 (לשכת מח"א ולשכת רמ"ט נכנסו ללשכותיהם החדשות ב-14 ביולי 2008). בעת איוש המגדל הדרומי שורגן מערך הניהול, נסגר המטבח הצבאי והוכנס קבלן אזרחי "קשת טעמים" להזנת המשרתים. במקביל גם נפתח החניון התת קרקעי.

סמל הממח"א
סמל הממח"א