יומן ארועים

Bookmark and Share
65 שנים לחילוץ המוסק הראשון פורסם בתאריך 05.02.2018
תגיות: היסטוריה , מערך המסוקים
65 שנים עברו מאז החילוץ המוסק הראשון בתולדות חיל-האוויר והפיכתה של משימת החילוץ לאחת המשימות החשובות של מערך מסוקי-הסער. על תחילתו של המערך בחיל, על הגעתם של ראשוני המסוקים מפורקים בארגזים ועל חילוץ גורלי אחד
יעל פוקס

"זהו, זה הסוף. הם באו לחפש אותנו ולא ראו אותנו, זה אבוד. ידענו ששום דבר לא יכול להציל אותנו בסערה כזאת המלווה בגלים כאלה, לא ידענו מה לעשות. ישבנו מיואשים והסתכלנו על הים. באחת עשרה בבוקר לערך ראינו פתאום את ההליקופטר", כך שחזר השוטר חיים ירחמיאל לאחר חילוצו המוסק שאירע בשנת 1953.


"באחת עשרה בבוקר לערך ראינו פתאום את ההליקופטר". מסוק "הילר 360" | תמונת ארכיון

משימת החילוץ לא הייתה סדורה או מבוססת באותם ימים. עד לאותו האירוע, בוצעו כלל החילוצים בחיל-האוויר על-ידי מטוסי ה"אוסטר אוטוקרט" תחת אחריותה של "טייסת הגמל המעופף" אשר הפעילה מטוסים קלים. "האוסטר" היה מטוס חד-מנועי ובעל כנף עילית. בעת פינויים אפשר המטוס להכיל בתוכו אך ורק את הטייס והמחולץ, ואף אדם לא היה מעלה בדעתו שבבוא היום בכלי-הטיס ינכחו בעת חילוץ גם צוות רפואי, מכונאים מוטסים ואף לוחמי חילוץ כפי שמתבצע בימינו.

מקימים תשתית למערך
ספטמבר 1949, זמן מה לאחר תום מלחמת העצמאות. סגן הרמטכ"ל, אלוף מרדכי מקלף, פנה למפקד חיל-האוויר דאז, אלוף אהרון רמז, בדרישה לרכוש שני מסוקים לשורות החיל - כאלו שיוכלו לשאת בין עשרים לשלושים לוחמים בעת אחת.


אף אדם לא היה מאמין שבעת חילוץ ינכחו בכלי-הטיס צוות רפואי, מכונאים מוטסים ולוחמי חילוץ | תמונת ארכיון

בתחילת שנות החמישים נקבעו משימותיה ומהותה של זרוע-האוויר והחלל בארץ. לצד משימות הגנת שמי המדינה והשגת עליונות אווירית, עמדה משימה נוספת - ביצוע תובלה וחילוץ נפגעים. תפקידם של אותם שני מסוקים שהגיעו ארצה הוגדר סופית בידי רא"ל חיים לסקוב, לימים מפקד חיל-האוויר והרמטכ"ל החמישי. "בעזרת הליקופטרים, לערך 35-36 כלים, אפשר להעביר כל גדוד חיל רגלים על נשקו האורגני לכל ראש גשר אשר יוכן על-ידי גדוד צנחנים", כתב רא"ל לסקוב במכתב מפורט לסגן הרמטכ"ל. "סידור זה יאפשר לנו למעשה יחד עם הצנחנים מיד ובראשית המלחמה להעביר את הלחימה אל עומק שטח האויב".

קצין היונים הראשון
בעקבות מגבלות תקציב וכוח-אדם, נקלטו בחיל שני מסוקים משומשים מסוג "הילר 360". במרץ 1951 הם הגיעו ליחידת האחזקה האווירית (יא"א 22) בתל-נוף כאשר הם מפורקים לחתיכות. רק לאחר עבודה עיקשת בעזרתם של מדריכי חברת "הילר", הושלמה מלאכת הרכבתם של המסוקים.


בשנת 1951 נקלטו בחיל-האוויר שני מסוקים מדגם "הילר 360" | התמונה באדיבות ענף היסטוריה חיל-האוויר

כמה חודשים אחר-כך הוצבו המסוקים בטייסת "הגמל המעופף" (100) שפעלה דאז ברמלה. הם הגיעו ללא חלקי חילוף, דרשו תחזוקה אינטנסיבית ורציפה ותיקונם הצריך פעמים רבות שימוש באלתורים. מצב זה מנע מהמסוקים לקחת חלק פעיל במשימות המבצעיות של החיל והם הופעלו לטובת טיסות ניסוי בלבד ללא תכנית אימונים מוגדרת. "הופיע אצלנו הליקופטר מדגם 'הילר 360'. למדנו להטיסו, היינו נוחתים בחוף תל-אביב ועושים הרבה חוכמות אתו", העיד אלי איל (פיינגרש), בין מקבלי המסוק בטייסת, בספר המורשת של "הטייסת הראשונה". "עלה רעיון, שניקח אתנו במסוק יונת דואר, ואם יש בעיה של נחיתת-אונס (נחיתת חירום), קושרים לה פתק, משחררים אותה והיא תעוף לבסיס ברמלה ו'תודיע'. מינו אותי ל'קצין יונים', הקמנו שובך יונים בטייסת והתחלנו באימונים - העסק עבד".

"זהו, זה הסוף. לא ידענו מה לעשות"
ינואר 1953. ספינה לבנונית בשם "נעמת כרים" נתפסת בתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל בעת הובלת מלח מביירות לעזה. צוות הספינה נשלח חזרה ללבנון דרך מעבר ראש הנקרה, ואילו את הספינה הוחלט להחזיר באופן מפוקח לידי השלטון הלבנוני בשטח הים אל מול ראש הנקרה. כחודש לאחר מכן, נגררה "נעמת כרים" על-ידי ספינת משמר החופים הישראלית, אותה איישו דאז ארבעה שוטרים מהמשמר.


המסוקים הוצבו בטייסת "הגמל המעופף" (100) שפעלה דאז ברמלה | התמונה באדיבות ארכיון בטאון חיל-האוויר

"בשעה שמונה בערב שמענו רעש איום, והרגשנו שאנחנו עולים על אי. אני לא זוכר אם עפתי מהספינה או שקפצתי ממנה. מה שאני זוכר היטב זה חושך, ים סוער וגשם", שחזר השוטר חיים ירחמיאל בספר "פינוי אווירי בארץ ישראל מאז ועד היום". הספינה התרסקה על פני סלעים, ומפקד הצוות, שמעון אלפסי ז"ל, נפל וטבע. "ברגע מסוים הרגשתי שגופי מחבק גוף מוצק, זה היה האי. התחלתי להתקדם על האי, ונשכבתי באיזה מקום. על גופי היה רק סרבל ונעל אחת, השנייה נפלה לים. שמעתי צעקות וקריאות מהמים. זה היה רוזנבלום שחיפש אותנו. עניתי לקריאה, הוא התקרב אלי, הושטתי לו יד והעליתי אותו למעלה. מצאנו לנו נקודה ונשכבנו שנינו. היה גשם, הגלים התרסקו על האי וכיסו אותנו כל הזמן, ככה שכבנו עד הבוקר".


"היה גשם, הגלים התרסקו על האי וכיסו אותנו כל הזמן, ככה שכבנו עד הבוקר" | התמונה באדיבות ענף היסטוריה חיל-האוויר

כשהתקבלה בטייסות ההודעה על התאונה בים, שלחה "הטייסת הראשונה" מטוס סיור. אותו מטוס חזר עם מידע עדכני - שני ניצולים על החוף וסירות של חיל-הים מנסות להגיע אליהם ללא הצלחה עקב מזג-האוויר. "מה עושים? במסוק 'הילר', אם מכניסים ארגז כלים ועוד בן אדם קשה לו להתרומם. בנוסף, התקבלה ידיעה כי מצפים לסערה שאמורה להגיע בשעות אחר הצהריים", תיאר את המאורע אורי מור, טייס המשנה בעת החילוץ. "למרות האמור, אחר הצהריים החלטנו לצאת, הקברניט ומפקד הטייסת דאז: אריה קפלן, ואני".

השניים שכבו מיואשים ובהו בגלים עד שבאחת עשרה בבוקר לערך הגיע מסוק ה"הילר 360" לחלצם. כשהגיעו מור וקפלן אל מעל האי, ראו מהאוויר את שני הניצולים מהסערה מסתובבים על האי, הבחינו כי הם בריאים וחזרו לכיוון החוף ליצירת תכנית חילוץ, שם חיכה להם מפקד המשטרה. "עם נחיתתנו המתין לנו עמוס בן-גוריון, מפקד המשטרה דאז, ושאל: 'מה עושים?'. אנחנו טענו שצריך לארגן סולם חבלים מספיק ארוך", תיאר מור. "אחרי כשלושת רבעי שעה, חזרו החבר'ה עם סולם חבלים ואז התחיל הדיון כיצד יש לקשור את הסולם אל גוף המסוק. בלית ברירה קשרנו אותו סביב הבטן של המסוק - הורדנו את דלתות המסוק וקשרנו מסביב. סימנתי בגיר איפה מרכז הכובד של העסק הזה. כשהכל היה מוכן עלינו למסוק. אחד השוטרים על החוף התנדב לבדוק אם הסולם חזק מספיק ומתפקד לשביעות רצון".

החילוץ המוסק הראשון
כשזה נמצא תקין, טס צוות המסוק חזרה לאי ושלח את הסולם, כששני השוטרים נסו לעלות עליו יחדיו ללא הצלחה. צוות המסוק התקשה להסביר להם כי הדבר צריך להיעשות אחד אחר השני, אחרת כלי-הטיס עלול לצאת מאיזון. "הראשון היה ירחמיאל אם אני לא טועה, ניסה לטפס למעלה ואנחנו פחדנו פחד מוות משינוי מרכז הכובד של המסוק", המשיך מור.


65 שנים לחילוץ המוסק הראשון בתולדות חיל-האוויר | תמונת ארכיון

למרות מזג-האוויר הבעייתי, הקשיים הטכניים במסוק והמפגש הראשוני עם עולם החילוצים - חולצו שני השוטרים בהצלחה ומטוס ה"הילר 360" רשם את החילוץ המוסק הראשון בתולדות חיל-האוויר הישראלי.