יומן ארועים

Bookmark and Share
מאחורי הקלעים של מבצע ההעלאה מאתיופיה פורסם בתאריך 06.06.2018
תגיות: מערך התובלה , שמשון (הקרולס J) , ראם (בואינג 707)
27 שנים למבצע "שלמה": ברכבת האווירית הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, במבצע לוגיסטי מורכב ומסובך מאין כמותו, הועלתה בין התאריכים 25-24 במאי 1991 כמעט כל יהדות אתיופיה לישראל. כך הביאו מטוסי חיל-האוויר ארצה כ-14,500 מיהודי אתיופיה במבצע חשאי שערך 33 שעות בלבד
שילה לב

חודש מאי, שנת 1991. המצב הביטחוני הקשה באתיופיה מביא את ממשלת ישראל לחפש פתרון לסוגיית יהודי אתיופיה. הפתרון שמוצע הוא פינוי בהיטס של 18,000 יהודים מאדיס אבבה בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי, שלימים יקרא מבצע "שלמה".


ברכבת האווירית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ישראל הועלתה כמעט כל יהדות אתיופיה לישראל | תמונת ארכיון

סוכם כי ההטסה תבוצע על-ידי 24 מטוסים של חיל-האוויר, בהם שישה מטוסי "ראם" (בואינג 707) ו-18 "קרנף" (הרקולס C-130). בנוסף, הוחלט כי ישתתפו במבצע תשעה מטוסים של "אל-על" ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית, כאשר יחידת הקומנדו של חיל-האוויר "שלדג" תלווה ותאבטח את המבצע, ואנשי הסוכנות היהודית יצטרפו גם הם לטיסות. חיל-האוויר היה ממונה על כל התחומים החיוניים של המבצע, בהם הובלה, מזון, אספקה ורפואה. "ההודעה על היציאה למבצע הגיעה בהפתעה", משתף אל"ם (מיל') יואב בראל, בעת המבצע נווט בטייסת 120 (שנקראה אז "הבינלאומית") המפעילה את מטוס ה"ראם".


במבצע השתתפו מטוסי ה"קרנף", ה"ראם" ויחידת הקומנדו של חיל-האוויר - "שלדג" | תמונת ארכיון

"האתגר הקשה ביותר עמו התמודדנו היה להוציא לפועל את המבצע בלוח זמנים צפוף. מבצע שכזה דורש תכנון של מספר שבועות לפחות ובפועל זה קרה בזמן קצר הרבה יותר", נזכר אל'ם (מיל') י', בזמן המבצע טייס בהצבת חירום בטייסת 103 ("הפילים") שהפעילה באותה העת את מטוס ה"קרנף". "נקראתי למבצע הזה מתוקף הכשרתי כקברניט במטוס ה'קרנף'. הייתי קברניט המטוס שהוביל את המבנה האחרון לאדיס אבבה".

הרכבת האווירית הגדולה בהיסטוריה
"הזמן שהוקצב לנו להתכונן לטיסה היה קצר", מסביר אל"ם (מיל') בראל. "הודיעו לנו ביום חמישי על קיום המבצע וביום שישי כבר נערך התדריך הכולל לפני היציאה. נכנסנו לשטח דרום סודן, כיום חלקה הצפוני של אתיופיה, לאחר טיסה שארכה שלוש וחצי שעות. הגף הטכני הכין את המטוסים כך שנוכל לקחת כמה שיותר נוסעים. כיסאות המטוס פורקו ובמקומם פוזרו מזרונים, שמיכות וציוד".


"כיסאות המטוס פורקו ובמקומם פוזרו מזרונים, שמיכות וציוד" | תמונת ארכיון

אל"ם (מיל') בראל היה במטוס ה"ראם" השלישי ברכבת האווירית. "סידרו אותנו בשדה בחניות והמתנו לנוסעים שהגיעו באוטובוסים. את העולים הובילו אנשי יחידת 'שלדג' שבאו לאבטח ולסייע בהעלאת הנוסעים למטוסים בצורה מסודרת. על מטוסי ה"ראם", שהתפוסה הרגילה שלהם היא כ-190 נוסעים, הועלו כמעט 400 נוסעים. נשים, גברים וילדים - כולם סומנו כדי לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור. במהלך הטיסה העולים התיישבו על המזרנים בצורה זקופה ומסודרת, בשקט מופתי. אף אחד לא הוציא הגה מהפה, גם לא הילדים הקטנים. התרשמנו מאוד מהמשמעת העצמית שלהם. היה רגע שחששנו שהממשלה באתיופיה תתחרט ותבטל את המבצע, מה שהביא לרצון להעמיס כמה שיותר אנשים ולהסתלק משם במהירות האפשרית".


"אף אחד לא הוציא הגה מהפה, גם לא הילדים הקטנים. התרשמנו מאוד מהמשמעת העצמית שלהם" | תמונת ארכיון

אחד האתגרים עמם נאלצו להתמודד בחיל-האוויר היה הפרשי המהירויות והגבהים בין המטוסים האזרחיים לבין מטוסי החיל. על כן פקחי הטיסה ניתבו את תנועת המטוסים, כך שלא ייווצרו פקקים באוויר ועל הקרקע. "הלוגיסטיקה הייתה מסובכת מהמבצע האווירי עצמו", מדגיש אל"ם (מיל') י'. "היה צורך לתאם בין מטוסי חיל-האוויר למטוסי 'אל-על'. מדובר במטוסים שטסים במהירויות שונות ובגבהים שונים, והיה חשוב להנחית אותם בסדר ובקצב הנכון. כאשר התקרבנו לנחיתה, נכנסנו לנקודת המתנה באוויר ולא היינו היחידים. המתנו למבנה שהגיע לפנינו ורק לאחר שזה נחת, הורשנו לנחות גם אנחנו".

ברכבת האווירית הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, במבצע לוגיסטי מורכב ומסובך מאין כמותו, הועלתה בין התאריכים 25-24 במאי 1991 כמעט כל יהדות אתיופיה לישראל. המבצע נשמר בסודיות מוחלטת עד שאחרון המטוסים נחת בארץ. ב-36 שעות המבצע ביצעו 34 מטוסים 41 גיחות, והעלו ארצה כ-14,500 מיהודי אתיופיה.

סגירת מעגל
בנוסף למבצע "שלמה", אל"ם (מיל') י' השתתף גם בסדרת טיסות חשאיות להעלאת יהודי אתיופיה באמצע שנות השמונים במסגרת מבצע "משה". כעת הוא מספר על ההתרגשות שאחזה בו כאשר לקח חלק בהעלאת אלפי יהודים ארצה. "במבצע 'משה' נחתנו במנחתי עפר שאנשי המוסד בדקו וסימנו. אנשי המוסד הובילו את יהודי אתיופיה למסע ארוך ומפרך לדרום סודן, ומשם אנחנו, ללא ידיעת הסודנים, הטסנו את העולים ארצה. כמי שהשתתף בשתי גיחות במבצע 'משה', מבצע 'שלמה' היווה בעבורי סגירת מעגל וההתרגשות הייתה בשיאה".


"כמי שהשתתף בשתי גיחות במבצע 'משה', מבצע 'שלמה' היווה בעבורי סגירת מעגל" | תמונת ארכיון

עם סיום המבצע, חש אל"ם (מיל') י' כי המשימה טרם הושלמה וכי יש לסייע בקליטת העולים בארץ. אחר שפרש מחברת "אל-על", הוא לקח על עצמו משימה ו"אימץ" ילד ממוצא אתיופי. "אני נפגש איתו ושומע ממנו חוויות. חלק מהאנשים שהגיעו במבצע שומרים אתנו על קשר עד היום. כך למשל, נפגשתי עם חיילת שהייתה ילדה קטנה בעת המבצע והתרגשתי לגלות שהיא זוכרת אותי. מבצע 'שלמה' מהווה אבן דרך משמעותית בעבור עם ישראל, בעבור הטייסת ובעבורי".