יומן ארועים

Bookmark and Share
פרויקט "שכנות טובה" מגיע לסיומו פורסם בתאריך 14.09.2018
תגיות: מערך המסוקים , 669
בתום שנים של פעילות הומניטרית מורכבת, הסתיימה פעילות הסיוע של צה"ל בגבול ישראל-סוריה. בחודשים האחרונים ביצעו טייסות מסוקי-הסער של חיל-האוויר ולוחמי יחידה 669 מספר מבצעים לפינוי מוסק של פצועים סורים, בהם שני ילדים במצב אנוש. "זו ללא ספק הייתה אחת מההזנקות הקשות ביותר שחוויתי. התפקיד שלנו הוא להציל חיים"
הדס לבב, כרמל שטרן ואיתם אלמדון

בתום שנים של פעילות הומניטרית מורכבת, מגוונת ורחבת-היקף שסייעה לרבבות אזרחים סורים, הסתיימה פעילות מנהלת "שכנות טובה" עם חזרת המשטר הסורי לאזור דרום המדינה. מאז סוף שנת 2014 לקח גם חיל-האוויר חלק פעיל בסיוע ההומניטרי לפצועים הסורים באמצעות פינוי מוטס של אזרחים מגבול ישראל-סוריה. בחמש השנים האחרונות טופלו בישראל כ-4,900 פצועים סורים, מתוכם הובאו הפצועים במצב קשה לבתי החולים באופן מוסק. את המשימה קלטו טייסות המסע"ר (מסוקי-סער) של חיל-האוויר לפני למעלה מארבע שנים, ומאז ביצעו מסוקי ה"יסעור (CH-53) ו"הינשוף" ("בלאק-הוק") עשרות רבות של גיחות לפינוי פצועים סורים.


צילום: סליה גריון | עיצוב גרפי: רון תמיר

בחודשים האחרונים ביצעו טייסות מסוקי-הסער של חיל-האוויר ולוחמי יחידה 669 (יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס) מספר מבצעים לפינוי מוסק של פצועים ממלחמת האזרחים בסוריה, בהם שני ילדים במצב אנוש. אתר חיל-האוויר חושף את הסיפורים המרגשים שמאחורי מבצעי ההצלה.

"זו ללא ספק אחת מההזנקות הקשות ביותר שחוויתי"
יום רביעי, 22:05 בלילה. סירנת הזנקה נשמעת בטייסת 118 ("דורסי הלילה") ואנשי צוות-האוויר והקרקע ממהרים לכיוון ליין מסוקי ה"יסעור" (CH-53). המידע שקיבלו כמה שעות לפני כן הפך ברגע לפקודה מבצעית - על הצוותים להגיע לצפון הארץ ולחלץ ילדה סורית צעירה שנפצעה במסגרת הלחימה הפנימית במדינה ומלווה על-ידי אמה.


תמונת ארכיון | עיצוב גרפי: רון תמיר

"התחלנו להתקדם לכיוון המסוק ותוך עשר דקות כבר היינו באוויר", משחזר רס"ר ג', מכונאי מוטס אשר לקח חלק בפינוי. "הקברניט הגיע והעביר לנו מידע מדויק. קיבלנו 'קו ישר' לשם כדי לחסוך בזמנים ולהתקדם. נחתנו במנחת שנמצא צפון-מזרחית לכנרת ושם חיכה לנו אמבולנס. אני משרת שש וחצי שנים כמכונאי מוטס והשתתפתי בלא מעט הזנקות, אבל זו ללא ספק הייתה אחת מההזנקות הקשות ביותר שחוויתי. לראות ילדים פצועים זה מחזה לא נעים ולראות ילדה קטנה בת שמונה שלא ממלאת אפילו אלונקה, מורדמת ומונשמת זו חוויה לא פשוטה, במיוחד בתור אבא טרי".

"לא משנה מה שמו של הפצוע או מה מוצאו"
לא עברו עשר דקות והמסוק כבר היה בחזרה באוויר, לאחר שצוותי הרפואה של יחידה 669 העבירו לאנשי בית-החולים את פרטי הפצועה, מצבה והתרופות שקיבלה. "אמה של הילדה הייתה קצת בהיסטריה. היא הייתה אבודה ולא ידעה כיצד לתקשר אתנו. אחד הרופאים ידע ערבית וניסינו להרגיע אותה. אני תקשרתי איתה בעיקר בשפת הסימנים וקצת באנגלית. היא הייתה נסערת אבל כשאני מדמיין את עצמי במצב הזה אני מאמין שהייתי מגיב עוד יותר גרוע ממנה", מתאר רס"ר ג'. "ניסיתי להעביר לה את המסר שהן בידיים טובות ושהטיפול בבת שלה יהיה הטיפול המיטבי שהיא תוכל לקבל".


תמונת ארכיון | עיצוב גרפי: רון תמיר

על המסוק היה צוות מתוגבר של יחידה 669 שכלל שלושה רופאים. "הטסנו את הילדה לבית-החולים תל-השומר ולאחר מכן חזרנו לבסיס תל-נוף. לא משנה לי עם מי אנחנו בסכסוך, כואב לי לראות ילדים במצב הזה. הקהל הבינלאומי לא תמיד רואה את כל הדברים שאנחנו עושים, אבל דעת הקהל היא לא הסיבה שאנחנו עושים את זה. אנחנו עושים זאת בשביל ההרגשה הפנימית שלנו, שלא משנה מה שמו של הפצוע או מה מוצאו, התפקיד שלנו הוא להציל חיים. קשה לתאר את התחושה של לקחת חלק בהצלת חיים, אבל זה מה שמחזיק אותי ונותן לי את הכוח להמשיך".

"היה חשש מהותי לחייו של הילד"
יום רביעי, 00:15, בסיס פלמחים. סירנה שמודיעה על הזנקה בטייסת 124 ("החרב המתהפכת") קוטעת את השקט של הלילה. רס"ן (מיל') ע', טייס "ינשוף", רץ למסוק יחד עם חבריו לצוות והם ממריאים. "בהתחלה הודיעו לנו על פצוע סורי אחד לפינוי. בטיסה לשם אנחנו אוספים פרטים ומבינים שמדובר בשני פצועים, ילד ומבוגר, שנפגעו מרסיסים", משחזר רס"ן (מיל') ע'. בעוד המסוק עושה את דרכו אל היעד, הצוותים הקרקעיים מוודאים שהפצועים אינם מהווים סכנה.


תמונת ארכיון

"אנחנו מגיעים למנחת, החוליה הרפואית המוטסת מקבלת את המידע הרפואי מהחוליה הקרקעית ואנחנו יוצאים לדרך עם הפצועים", מספר רס"ן (מיל') ע'. "אחד מהפצועים בן שש, הוא נמצא במצב קריטי וסובל מפגיעת ראש. הפצוע השני סובל מפגיעת גפיים ומצבו יציב". המסוק נוחת במרכז הרפואי בנהריה. "היה חשש מהותי לחייו של הילד, חשבנו שהוא נכנס למוות קליני ושלא נותר מה לעשות. מאוחר יותר גיליתי שהצלחנו להציל אותו ושהוא נשאר בחיים".

הערך הנשגב ביותר - אנושיות
במהלך הטיסה אל בית-החולים הפצועים מקבלים טיפול רפואי מאנשי יחידה 669, והקברניט וטייס המשנה מתמקדים בהטסת המסוק. "בזמן הטיסה אנו מציצים לתוך תא המטען כדי לראות איך הטיפול מתנהל, אך חוץ מזה אין לנו ממשק עם הפצועים", מתאר רס"ן (מיל') ע'. "לפעמים, זמן מה אחרי הפינוי, אנו יוצרים קשר עם הפצועים. אני באופן אישי נוהג להתעדכן כמה שאפשר בהתקדמות הרפואית של הפצועים. המפונים הסורים אסירי תודה על הטיפול הרפואי שקיבלו".

"אני רואה חשיבות ערכית גדולה מאוד בכך שחיל-האוויר לקח על עצמו את משימת פינוי הפצועים הסורים", מצהיר רס"ן (מיל') ע'. "בצורה כזו אנו מוכיחים שפנינו לשלום עם שכנינו ואנחנו יודעים לתת טיפול רפואי מצוין ללא מעורבות בלחימה בסוריה. אנחנו פועלים בהתאם לערך הנשגב ביותר - אנושיות. אנחנו מטפלים באנשים שנמצאים בסכנת חיים קשה ביותר וזה נותן לנו תחושה טובה. אנחנו מבינים שאנחנו ברי מזל בכך שאנו חיים במדינה מתוקנת ויש לנו את היכולת לחיות בביטחון ובבריאות. אם אנחנו יכולים לעזור גם לאחרים, מה טוב".

שכנות טובה
פינוי הפצועים התבצע במסגרת מנהלת "שכנות טובה" בעוצבת הבשן. המנהלת עסקה במתן סיוע הומניטרי ורפואי לאזרחי סוריה מתוך חשיבות חיי האדם וכמחווה של רצון טוב, והינה חלק מסיוע הומניטרי נרחב שהוענק על ידי צה"ל בחמש השנים האחרונות.

פינוי הפצועים במסוקים התבצע מתוך שטח ישראל, מספר קילומטרים מערבית לגבול, והחולים שהובאו לארץ טופלו ברובם במרכז הרפואי לגליל המערבי בנהריה, בית-החולים רבקה זיו בצפת ובשאר בתי-החולים בארץ, לרוב באזור הצפון. "כל פינוי התבצע כך שתחילה הכוחות הרפואיים של פיקוד צפון קולטים את הפצועים בגדר", פותח סא"ל ג', ראש ענף סיוע משולבים במטה המבצעי של החיל. "הפצוע נקלט ועובר בקרה ובדיקות רפואיות, ובמידה ומחליטים שיש צורך בפינוי מהיר יוצרים קשר עם חיל-האוויר".


תמונת ארכיון

בשלב הזה בחיל-האוויר מתחילים לבנות תמונה רפואית על סמך מידע מהכוחות בשטח ומחליטים את מי להזניק לפינוי. "באחד המקרים היה ילד פצוע קשה אז החלטנו להזניק חוליית 669 עם רופא שהוא מרדים ילדים במקצועו. בהזנקות פינוי פצועים מהגבול יש לנו יותר זמן מהזנקות רגילות מאחר ואנחנו מקבלים את המידע כשעה לפני הפינוי. את תוספת הזמן אנחנו מנצלים כדי להבין לעומק את רמת הפציעה, להתאים את הרופא ולבחור את המסוק המתאים למשימה".

"פוטנציאל לשיח ולחיים משותפים באזור"
משימת פינוי הפצועים הסורים נכנסה לחיל-האוויר בשנת 2014, ומאז עברה שינויים רבים. "כשהתפרסמה הידיעה על משימת פינוי הפצועים בחיל-האוויר נוצר פוטנציאל סיכון, ולכן הוחלט לצמצם את כמות הפצועים שמפונים באופן מוסק כך שפצועים באופן קל יותר פונו בצורה רכובה", נזכר סא"ל ג'. הפינוי המוסק מהיר ויעיל, ובמקרים רבים אף מציל חיים. "פינוי מוסק מקצר את הפינוי בשעה וחצי בערך, במקרים כאלה זה משמעותי מאוד".

אל משימת פינוי הפצועים הסורים נלוו אתגרים רבים. "אמנם אנחנו באים להציל חיים אך צריכים להיות בטוחים שחייהם של אנשי צוות המסוק לא יפגעו", פותח רס"ן (מיל') ע'. "בזמן טיסה נזהרנו מאיומים ונמנענו מטיסה בטווח פגיעה. מבחינת התנאים, אמנם במשימות מסוג זה טסנו לרוב בלילה אבל זו לא משימה קשה עבורנו. טייסות המסע"ר מבצעות טיסות ופינויים בלילה כל הזמן".


צילום: סליה גריון

"בסופו של דבר, טיפלנו והצלנו אזרחי מדינת אויב שמלמדים אותם מגיל אפס שלא יכול להיות שלום אתנו", משתף סא"ל ג'. "מצד אחד זה מוזר, אתה מסתכל על האנשים האלה ואומר - 'הם סורים, הם האויבים שלנו', ומצד שני הם פה, במסוק של חיל-האוויר הישראלי, בדרך לקבל טיפול בבית-חולים בישראל. הושטנו להם עזרה וסייענו להם ברגע הכי קשה שלהם, ובכך יצרנו פוטנציאל לשיח ולחיים משותפים באזור".