אודות החיל

תולדות חיל-האוויר

תחילת הדרך
חיל-האוויר הוקם בסערת הקרב של מלחמת העצמאות על בסיס קומץ אנשים ומטוסים של "שירות האוויר" שפעל לפני הקמת המדינה. אל החיל הצעיר הגיעו מטוסים ומגויסים חדשים מרחבי העולם שהצטרפו לטייסים הישראליים המעטים.

ב-29 במאי 1948 בוצעה התקיפה הראשונה של חיל-האוויר: ארבעה מטוסי "מסרשמידט" שהובאו מצ'כוסלובקיה בלמו את הטור המצרי ליד אשדוד והעניקו למקום את שמו: "עד הלום". למעשה, הייתה זו טבילת האש של טייסת הקרב הראשונה בחיל, שעד אז נשמר עצם קיומה בסוד.

במהלך המלחמה הפיל חיל-האוויר מטוסי אויב, סייע לכוחות הקרקע וביצע תקיפות. עם תום המלחמה, שוחררו רוב המתנדבים הזרים וחיל-האוויר עבר להתבסס על מגויסים ישראליים. הוא החל לארגן מחדש את בסיסיו, לבנות תורת לחימה ולארגן טייסות מקצועיות שגם קלטו מטוסים חדשים.

שנות ה-50: ראשית עידן הסילון ומבצע "קדש"
בתחילת שנות החמישים אורגן החיל מחדש, פותחו מערכות בקרה חדישות והוגבר השימוש בתצלומי אוויר של שטחי האויב למטרות מודיעין.

בשנת 1953 נכנס חיל-האוויר לעידן הסילון עם הגעתם של מטוסי "מטאור" מבריטניה. במבצע "קדש", בשנת 1956, טס חיל-האוויר במגוון מתארים: ניתוק קווי התקשורת המצריים, הצנחת כוחות צנחנים בסיני (צניחה מבצעית ראשונה ואחרונה) משימות חילוץ, תקיפות בשטח מצרים וסיוע לכוחות הקרקע.

שנות ה-60: מבצע "מוקד" להשמדת חיל-האוויר המצרי, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה וצעדים ראשונים בעולם המאויש מרחוק
בתחילת שנות השישים נמשכה הצטיידות חיל-האוויר במטוסים חדשים ותורת לחימה בתחום קרבות-אוויר נבחנה באינטנסיביות בשורה ארוכה של קרבות מול חילות-האוויר של מצרים, ירדן וסוריה.

בפתיחת מלחמת ששת הימים, במסגרת מבצע "מוקד", השמיד חיל-האוויר את חיל-האוויר המצרי על הקרקע ופגע בצורה קשה ביותר בחילות-האוויר של סוריה, ירדן ועיראק. כ-350 מטוסים הושמדו ביום הראשון למלחמה. בהמשך המלחמה סייעו מטוסי חיל-האוויר לכוחות הקרקע ומסוקי החיל ביצעו תובלת כוחות וחילוצים בצפון, במזרח ובדרום.

במלחמת ההתשה פעל חיל-האוויר בכל החזיתות. הפעילות המבצעית האינטנסיבית ביותר התבצעה בחזית המצרית: קרבות-אוויר, תקיפות סוללות טילים בחזית התעלה ותקיפות עומק בלב מצרים. טייסות המסוקים יצאו למבצעים משותפים רבים עם כוחות הקרקע.  במהלך שנים אלה המשיך חיל-האוויר לקלוט מטוסים ומסוקים חדשים.

שנות ה-70: מלחמת יום הכיפורים ומבצע "כדור הרעם" באנטבה
מבחנו הגדול של חיל-האוויר היה במלחמת יום הכיפורים. החל מהשעות הראשונות של המלחמה, השתתפו מטוסי החיל במאמצי הבלימה מול צבאות מצרים וסוריה. לאורך כל המלחמה לקחו חלק בקרבות-אוויר, תקיפת כוחות קרקע של האויב, הפצצת שדות-תעופה במצרים וסוריה, פגיעה ביעדים אסטרטגיים של האויב וסיוע לכוחות הקרקע של צה"ל. האתגר הגדול שעמד בפני מטוסי החיל היו סוללות טילי קרקע-אוויר בשתי החזיתות, אשר פגעו במספר רב של מטוסים. בשנים שלאחר המלחמה הוקדשו מאמצים רבים למציאת פתרון לבעיה זו.

ביולי 1976, במסגרת "כדור הרעם" הידוע גם כ"מבצע יונתן", הטיסו מטוסי "קרנף" (הרקולס) את כוחות החילוץ לאנטבה והחזירו את בני הערובה לישראל. בשנת 1978 השתתפו מטוסי ומסוקי החיל בסיוע לכוחות הקרקע במבצע ליטני.

בשנת 1976 נכנס לשירות מטוס ה"בז" (F-15), אשר רשם לזכותו עשרות הפלות ותקיפות אסטרטגיות. בתחילת שנות השבעים החלה גם הכניסה לעולם הכטמ"ם (כלי-טיס מאוישים מרחוק).

שנות ה-80: תקיפות רחוקות ומלחמת לבנון הראשונה
בחודש יוני 1981 תקפו והשמידו מטוסי חיל-האוויר את הכור האטומי בעיראק במסגרת מבצע "אופרה". "בזכותכם השתחררנו מסיוט שרדף אותנו שנתיים תמימות, שמא חס וחלילה יהיה בידי האויב הנשק הקטלני הזה", אמר מנחם בגין ז"ל, ראש הממשלה דאז.

שנה מאוחר יותר, ביוני 1982, במסגרת מלחמת לבנון הראשונה, תקף חיל-האוויר מטרות קרקע, לחם בקרבות-אוויר בהם הופלו עשרות מטוסים סוריים ויצא למבצע "ערצב 19" להשמדת סוללות הטילים הסוריות בבקעת הלבנון.
בתחילת שנות השמונים השתתפו מטוסי החיל בהעלאת יהדות אתיופיה לישראל, ובאוקטובר 1985 בוצעה התקיפה הרחוקה ביותר של חיל-האוויר, במבצע "רגל עץ", במסגרתו הותקפו מפקדות אש"ף בתוניס.

בשנות השמונים נקלטו בשורות החיל מטוסי "נץ" (F-16A/B) ו"ברק" (F-16C/D).

שנות ה-90: מלחמת המפרץ, מבצע "שלמה" ולחימה בלבנון
בינואר 1991 פרצה מלחמת המפרץ. מטוסי חיל-האוויר פיטרלו בשמי המדינה ולראשונה הוקמה והופעלה סוללת "פטריוט" שנועדה להגן על ישראל מפני טילי הסקאד. באותה השנה, ב-24 במאי, המריאו מטוסי התובלה של חיל-האוויר למבצע "שלמה". ברכבת האווירית הגדולה ביותר בהיסטוריה של המדינה, הוטסו לישראל למעלה מ-14,000 יהודים מאתיופיה.

גבול הצפון המשיך להיות זירה למאבק יומיומי בין צה"ל למחבלים. חיל-האוויר השתתף בשני מבצעים גדולים לתקיפת המחבלים בלבנון: "דין וחשבון" ביולי 1993 ו"ענבי זעם" באפריל 1996. ב-4 בפברואר 1997 גבתה הלחימה בלבנון מחיר כבד: שני מסוקי "יסעור" התנגשו ו-73 לוחמים שהיו בדרכם ללבנון נספו. היה זה האסון הגדול ביותר בתולדות חיל-האוויר.

במהלך שנות ה-90 המשיך חיל-האוויר לקלוט את מיטב הטכנולוגיה המודרנית: מטוס "רעם" (F-15I) האסטרטגי במערך הקרב, מסוקי "פתן" (אפאצ'י), "ינשוף" (בלאק-הוק) ו"עטלף" במערך המסוקים, מטוסי "פשוש" ו-"צופית" במערך התובלה הקלה וסוללות "פטריוט" וטילי "סטינגר" במערך ההגנה האווירית.

שנות ה-2000: מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה"
בתחילת שנות ה-2000 פעל חיל-האוויר באינטנסיביות בשטחי יהודה, שומרון ועזה בתקיפת מטרות, סיוע לכוחות הקרקע ואיסוף מודיעין, בעיקר מאז יציאת ישראל מרצועת עזה בשנת 2005.

במלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, פעל חיל-האוויר בציד משגרים, תקיפת מטרות, סיוע לכוחות הקרקע, פינוי פצועים, איסוף מודיעין והטסת כוחות אל עומק שטח האויב.

מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008 נפתח בתקיפה אווירית נרחבת על מטרות חמאס ברצועת עזה. במהלך כל המבצע תקפו מטוסי ומסוקי החיל מטרות, פגעו במשגרים, פינו פצועים ואספו מודיעין.

גם בשנות ה-2000 המשיך חיל-האוויר בביסוס כוחו עם קליטת מטוס "סופה" (F-16I) בשנת 2004 במערך הקרב, מסוק "שרף" (אפאצ'י לונגבאו) במערך מסוקי הקרב, מטוס "חופית" במערך התובלה הקלה, מטוסי "סנונית" ו-"עפרוני" במערך ההדרכה, כלי-הטיס המאויש מרחוק "שובל" (הרון 1) ומטוס "נחשון" במערך הסיור והבקרה.

2010 ואילך: מבצע "עמוד ענן" ומבצע "צוק איתן"
בשנת 2011 הפך מערך הנ"מ למערך ההגנה האווירית וקלט לשורותיו את מערכת "כיפת ברזל", שייעודה יירוט רקטות קצרות-טווח. באפריל 2011 יירטה המערכת לראשונה רקטת "גראד" אשר שוגרה מרצועת עזה לעבר אשקלון.

בנובמבר 2012 יצא צה"ל למבצע "עמוד ענן" במהלכו תקף חיל-האוויר כ-1,500 מטרות ברחבי הרצועה ופגע באופן משמעותי במערך הפיקוד והשליטה של חמאס ובתשתיות הטרור של הארגון, ביניהן מתקנים ובסיסים צבאיים ועשרות מנהרות הברחה ותופת. במקביל יירטה מערכת "כיפת ברזל" מעל 400 רקטות.

בקיץ 2014, לאחר חטיפת ורצח שלושת הנערים ובעקבות שיגור רקטות מאסיבי לעבר יישובי הדרום, יצא צה"ל למבצע "צוק איתן". במהלך המבצע תקף חיל-האוויר למעלה מ-5,000 מטרות, בהן מנהרות התקפיות, משגרי רקטות, מחסני אמל"ח ואתרים לייצור אמצעי לחימה. במהלך המבצע יירטה מערכת "כיפת ברזל" מאות רקטות ומערכת "יהלום" (פטריוט) יירטה כלי-טיס מאויש מרחוק של ארגון חמאס.

לצד פעילות מבצעית נרחבת המשיך חיל-האוויר בתהליך ההתעצמות וקליטת פלטפורמות מתקדמות, בהן כלי-הטיס המאוישים מרחוק "כוכב" (הרמס 900) ו"איתן" (הרון TP) מערכות ההגנה האווירית "חץ 3" ו"קלע דוד", מטוס ההדרכה "לביא"(M-346) ומטוס התובלה הכבדה "שמשון" (סופר הרקולס C-130J).

עם הפנים קדימה: דור חמישי בחיל-האוויר
קפיצת מדרגה היסטורית נרשמה בדצמבר 2016 כאשר זוג מטוסי "אדיר" (F-35I) נחתו בבסיס נבטים והכניסו את חיל-האוויר לדור החמישי של מטוסי הקרב. החמקן הרב-משימתי, בו מותקנות מערכות ישראליות ייחודיות, מאופיין ביכולות היתוך מידע וניהול משימה מתקדמות ומבשר על תפיסה מבצעית חדשה בחיל-האוויר.

בשנים הקרובות ימשיך חיל-האוויר להתפתח בכל התחומים: טייסות חדשות ייפתחו, כלי-טיס נוספים ייקלטו וכלל המערכים ימשיכו להתבסס, כחלק מהתעצמות הזרוע האסטרטגית של מדינת ישראל.