בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 225 30/10/15
"רד פלאג"
מבצע "רגל עץ"
קרנף מושבח

כתבות

המרוץ לנוטש

משימת חילוץ טייס שנטש מחוץ לגבולות ישראל נחשבת לאחת המרכזיות בחיל–האוויר בכלל ובמערך המסוקים בפרט, על אף שהנטישה האחרונה בשטח אויב התרחשה לפני שנים רבות. במהלך השנים נבנתה תורת לחימה המופעלת במקרה בו יש צורך לאתר ולחלץ אנשי צוות שנטשו, אך מה עושים אם הנוטש איבד את הכרתו? והאם מצילים בכל מחיר

ורד תללה | צילום: הגר עמיבר וארכיון הבטאון


לאורך ההיסטוריה של חיל־האוויר התרחשו מקרים לא מעטים במהלכם נאלצו אנשי צוות אוויר לנטוש את כלי־הטיס שלהם מעבר לגבולות המדינה.
בכדי להציל את חייהם מתבצעת במקרה כזה שרשרת פעולות שמטרתן אחת: להגיע אל הנוטש או הנוטשים בדרך המהירה ביותר. ערכת חיט"ן (חילוץ טייס נוטש) משולבת של מטוסי קרב ותובלה, מסוקים וכטב"מים (כלי־טיס בלתי מאוישים) תופעל על־מנת לאתר ולעזור בחילוץ הנוטש והחזרתו הביתה.
על אף שהנטישה האחרונה בשטח אויב התרחשה לפני שנים רבות, נחשבת משימת חיט"ן לאחת המרכזיות בחיל־האוויר כאשר בשני העשורים האחרונים קיבלה משימה זו תפנית משמעותית עם התפתחות הטכנולוגיה, אך היא ממשיכה להישען על העקרון הבסיסי: "לא משאירים איש בשטח".

משנים תפיסה
בחיל־האוויר מבינים כי בשנים האחרונות הפכו האיומים על כלי־הטיס לרבים וגדולים יותר ובשל כך, הובן הצורך בתפיסת פעולה מסודרת על־פיה יפעלו בזמן נטישת כלי־טיס.
"לפני שהוחלט על הכנת ערכת חיט"ן מסודרת שתופעל בעת נטישה היה דגש על העליונות האווירית וכתוצאה מכך על המחשבה שזו אינה סכנה ברורה ומיידית. היום זה אחרת, הזירות מאוימות ומורכבות הרבה יותר", מספר סא"ל גדי, מפקד טייסת "מובילי הלילה" מבסיס תל נוף המפעילה מסוקי "יסעור" (CH-53).
בפעם האחרונה חילצה הטייסת אנשי צוות אוויר נוטשים לפני כשנתיים, כאשר טייס ונווט נטשו מטוס F-16 במהלך אימון מעל הים התיכון וחולצו בשלום. אבל עבור "מובילי הלילה", החיט"ן האחרון התרחש הרבה לפני כן.
"החיט"ן האמיתי האחרון שבוצע בשטח אויב היה נטישת הנווט רון ארד והטייס ישי אבירם בתאריך 16 באוקטובר 1986", מתאר סא"ל גדי. "מלקחי הנטישה ההיא הבינו כי הצלחת המשימה תלויה לא מעט במי שנטש. ישי ורון נטשו בשטח לבנון. ישי הספיק להסתתר מאחורי שיח ולנסות לדבר בקשר עד שבא מסוק לחלץ אותו ולגבי רון, לא בטוחים מה קרה לו".
ממה מורכבת ערכת החיט"ן העדכנית בחיל? ראשית, המטוסים שהיו עם הנוטש במבנה ישמרו איתו על קשר ויחפו מול מטוסי אויב בזירה, עד שיגיעו מטוסי קרב נוספים. במקביל יגיעו לאזור מסוקי סער הנושאים את אנשי יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס (669) בחיפוי מסוקי קרב. גם מטוסי מודיעין שיעזרו בהכוונת כוחות התקיפה, יטוסו מעל.
"בניגוד למקרי עבר אז פעלו באופן לא מתוכנן, כיום כמעט כל חיל־האוויר מעורב במשימת החיט"ן עם קבלת אינדיקציה לנטישה בשטח מאוים.
הזמן הוא מרכיב משמעותי מאוד ולכן אנחנו רוצים להגיע לנוטש כמה שיותר מהר כי גם האויב ירצה להגיע אליו כמה שיותר מהר. כולם ראו את המצנח ומהרגע שהוא נטש נפתח מרוץ לנוטש, מי יגיע ראשון ולכן אסור לנו לדחות את זה".

היסטוריה של חילוצים
כפי שהוזכר כבר, כמו במקרה רון ארד, לא כל מבצע חילוץ מסתיים בהצלחה בשל מורכבות המשימה, אך עם זאת ישנן לא מעט דוגמאות מהצד המוצלח של המשוואה, כמו חילוץ טייס שהפך בהמשך למפקד חיל־האוויר: האלוף בני פלד ז"ל, במהלך מבצע "קדש" בשנת 1956.
המקרה התרחש בעת שמבנה של מטוסי "מיסטר" תקף מחנה צבא מצרי. "צללתי על המטרה ושחררתי את המטען מעל מחנה האויב", סיפר בעבר האלוף פלד ז"ל לבטאון חיל־האוויר. "התחלתי בנסיקה מהירה כאשר לפתע הרגשתי אש צורבת אותי. כהרף עין הבריקה בי המחשבה: המטוס נפגע בפגז אנטי אווירי". מטוס "פייפר" של חיל־האוויר שטס באזור קיבל הוראה לצאת ולחלץ את הטייס הנוטש.
"ראיתי את מכוניות האויב ממהרות למקום הנפילה", ממשיך ומתאר האלוף פלד ז"ל. הוא רץ והסתתר בנקיק סלע, משם הבחין במטוס ה"פייפר" המחפש אותו, אך זה לא הבחין בטייס על הקרקע. רק בשעות הלילה המאוחרות הבחין טייס הפייפר בנוטש, נחת לידו וחילץ אותו משטח האויב.
יותר מעשור אחרי, במהלך מלחמת ששת הימים, התבצע חילוץ מסוכן נוסף מעבר לקווי האויב.
"קיבלתי הוראה להמריא מבאר־שבע לכיוון צפון מזרח. סא"ל (מיל') יעקב זיק נטש את האוראגן שלו באזור גשר אלנבי", סיפר בעבר לבטאון סא"ל (מיל') כוכב הס מטייסת "החרב המתהפכת". "כשעברתי מעל חברון הבחנתי בשיירות, לא זיהיתי האם מדובר בכוח ישראלי או ירדני ולפתע נפתחה לעברי אש. שברתי ימינה לכיוון מרכז ים המלח ומשם המשכתי צפונה. פתאום פיצוץ אדיר. הבנתי שפגז פגע במסוק".
לאחר הנחיתה הסתבר שנפגע מצרור של מקלע 0.5. "בדקתי שהמנוע עדיין עובד וההגאים מגיבים. הכל כשורה". ברגע הזה צעק המכונאי המוטס: "תנחת מהר, זורם דלק".
אבל הס ידע שיש מי שמחכה לו. "ידעתי שאין מסוק אחר שיוכל לחלץ אותו ולא הסכמתי להשאיר אותו בשטח. אם ניאלץ לבצע נחיתת אונס, לפחות נחכה איתו עד שיגיע מסוק חילוץ אחר. הבעיה הייתה שלא ידעתי היכן הוא נמצא בדיוק. לשמחתי, עלו על הקשר שני מטוסי אוראגן, שהשתתפו בתקיפה וכיוונו אותי".
הוא הנחית את מסוק החילוץ על יד הנוטש שקפץ פנימה. באפריל 1973 הוענק לסא"ל (מיל') הס עיטור העוז על החילוץ.

המקצוע: מחלץ טייסים
אבן דרך מרכזית שתרמה לייעול משימת חיט"ן היא הקמת יחידה 669. היחידה הוקמה בשנת 1974 בעקבות מלחמת יום הכיפורים, במהלכה איבד החיל 102 מטוסי קרב ועשרות טייסים נהרגו ונפלו בשבי. תפקידה המרכזי של היחידה הוא ביצוע משימות חילוץ ופינוי קרבי בהיטס כמו גם חילוץ טייסים נוטשים משטח האויב ומשטח ישראל בים וביבשה.
"בבית־הספר של היחידה הוקמה סדנת נמו"ח (נטישה מילוט וחילוץ) כאשר כל טייס נדרש לעבור את הסדנה אחת לכמה שנים", מסביר סא"ל גדי. במהלך הסדנה לומדים אנשי צוות האוויר על הציוד שנמצא איתם בעת הנטישה, מה עליהם לעשות במקרה חירום, להחליט איפה לנטוש, בים או ביבשה, סדר הפעולות ובאיזה מכשור להשתמש על־מנת לשרוד. "הדבר החשוב ביותר בזמן נטישה הוא שעליהם להיות אקטיביים. אני צוחק על זה שמי שלא אקטיבי ויוזם - לא נחלץ אותו. הנוטש צריך לכוון את מסוק החילוץ אליו ולהסביר את מיקומו המדויק".

העתיד כבר כאן
מערך נוסף שהתפתח משמעותית ותרם לייעול משימת חיט"ן, הוא מערך החוזי כאשר כלי־טיס שונים, ביניהם כטב"מים, מסייעים ביצירת התמונה הכוללת לצורך ביצוע החילוץ.
מסוקי הסער המחלצים קיבלו בשנים האחרונות אמצעי קשר וניווט ייחודיים למשימת החיט"ן. "אמצעי הניווט שלנו השתפרו בצורה דרסטית, היום אנחנו משתמשים ב־GPS ומערכות ניווט מתקדמות מאוד. אם אני יודע איפה בדיוק אני נמצא, אני יכול להתחמק מאיומים ויכול לטוס נמוך על־מנת שלא יזהו אותי".
לאנשי צוות "יסעור" מחלץ יש יכולת לתקשר ישירות עם הנוטש ועם מטוסי החוזי השומרים על קשר גם עם מסוקי קרב המחפים על הכוח המחלץ, ומכווינים אותם לנטרל איומים מתקרבים. "בעבר היה נוטש ומסוק יחיד שבא לחלץ אותו, היום זו אופרציה שלמה כי המסוק לא יכול להוציא לבדו את הנוטש, הוא זקוק לסיוע ולחיפוי".
אנשי צוות ערכת החיט"ן מקיימים תרגילים מקיפים המדמים חיט"ן בשטח אויב. "כל האימונים שלנו בטייסת עוסקים בחילוץ במרחב מאוים. אנחנו משתדלים לערוך את האימונים בשטחים שיכולים לדמות את שטחי האויב המורכבים לטיסה".
התרגול אינו מוגבל לשטח ישראל. בחודש יולי נערך תרגיל משותף בבסיס לריסה של חיל־האוויר היווני, בו לקחו חלק מסוקי חיל־האוויר הישראלי ומסוקי צבא יוון. במשך שבועיים טסו מסוקים ישראליים לצד יווניים, ביצעו תרגילי חילוץ טייס נוטש בשטחים לא מוכרים וטסו מעל רכסים גבוהים שאתגרו את כלי־הטיס ואת אנשי הצוות.

בכל מחיר?
ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת את איתור הנעדר כמעט באופן מוחלט אם וכאשר הוא יצנח באזור מאוים, אך מה קורה כאשר במהלך הצניחה הנוטש מאבד את הכרתו?
"יכול להיות שאם הוא עומד לאבד את ההכרה, הוא יכול להשאיר את המכשיר על ביות ואני אוכל להגיע אליו", אומר מפקד טייסת "מובילי הלילה". "אבל יהיה בעייתי מאוד למצוא אותו אם הוא איבד את ההכרה ולא הספיק להעביר את המתג לביות, אף אחד לא יוכל לדעת איפה הוא".
האם מבצעים חיט"ן בכל מחיר? "כשאני יוצא לחלץ טייס יש לי 12 איש בצוות המסוק אל מול טייס אחד. זו דילמה גדולה מאוד ואי אפשר בכל מחיר. אם אני אדע בוודאות שאפול, לא אכנס לאזור מסוכן אבל אם אדע שיש סיכוי טוב שאצליח להוציא אותו, אני אכנס. בכל פעולה שאני מבצע, אני עושה ניהול סיכונים. אבל אנחנו תמיד זוכרים שלוחם שהצלחנו להחזיר היום הביתה, זה לוחם שילחם מחר".

 לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

כך הפלנו

כמעט 700 מטוסי–האויב הופלו בידי מטוסי חיל–האוויר בקרבות–אוויר, אך כבר 30 שנה שצוותי האוויר לא עסקו בפעילות מסוג זה. כדי להיזכר בכמה מהסיפורים, הדילמות, הטריקים הקטנים והרגע המיוחד בו אתה רואה את מטוס האויב עולה בלהבות מול עיניך, שוחחנו עם שלושה אלופי הפלות שעדיין זוכרים את הכל

יהלומים במילואים

השנה האחרונה הייתה משמעותית עבור אנשי מערך "יהלום" (פטריוט) בכלל ואנשי המילואים של המערך בפרט. 24 שנים אחרי כניסת המערכת לשימוש בחיל–האוויר הוחלט לחזק את המערך בחירום על–ידי הקמת סוללת מילואים. מפקד הסוללה וסגנו מספרים על הדרך שעברו עד לתפיסת הכוננות הראשונה ועל אופי הלחימה בסוללה בשונה מסוללה סדירה