בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 233 28/02/17
כלי-טיס מאוישים מרחוק, מסתכלים קרוב
לוחמות בהגנה האווירית
20 שנה לאסון המסוקים

כתבות

הטובות להגנ"א

מערך ההגנה האווירית מציין 20 שנים מאז ההחלטה לשילוב נשים כלוחמות. לרגל המאורע חזרנו להחלטה, בדקנו מה נשתנה ושמענו מלוחמות המערך על המצב בהווה ועל חלומות העתיד

הדס לבב | צילום: עדי עבו

ניתן לראותן ברכבות ובתחנות האוטובוסים, נושאות נשק ולבושות מדי חיל־האוויר. תג היחידה המפוספס בכחול ושחור במרכזו עטלף, מסגיר את העובדה שהן משרתות במערך ההגנה האווירית. ספק אם אותן הלוחמות יודעות שהאפשרות לשרת כלוחמות במערך ההגנה האווירית, עוד בימים שנקרא מערך הנ"מ, התגשמה בזכות מי שלא הייתה שייכת למערך - אליס מילר.

ב־14 באוגוסט 1994 היא עתרה כקצינה עתודאית לבג"ץ לאור סירוב חיל־האוויר לזמנה למבדקי המיון לקורס־טיס. בית המשפט פסק לטובתה ועידן חדש נפתח בחיל־האוויר. עם קבלת הסעיף הנוסף לחוק שירות הבטחון הקובע כי כל התפקידים בצה"ל פתוחים לנשים (אלא אם כן אופי התפקיד אינו מאפשר זאת) החל מערך הנ"מ לקבל לשורותיו גם נשים.

"הבנות אינן נופלות מהבנים במאום ואם אפשר לשלב אותן בקורס־טיס, אין סיבה לא לשלב אותן במערך הנ"מ", אמר תא"ל (מיל') גלעד רמות, מפקד כוחות הנ"מ לשעבר בראיון לבטאון חיל־האוויר בשנת 1997. הקורס הראשון בו הוכשרו לוחמות החל באוגוסט שנה לאחר מכן.

ימים של היסטוריה
"לפני 20 שנים היינו מערך פורץ דרך בשילוב לוחמות", נזכר תא"ל צביקה חיימוביץ', מפקד מערך ההגנה האווירית. "אני זוכר את הפעם הראשונה שהנושא הובא לדיון במערך. שילוב הנשים נראה אז כדבר רחוק, לא ניתן למימוש וימי השילוב הראשונים היו ימים של היסטוריה, למדנו תוך כדי התהליך והתקדמנו בשלבים. הלכנו בדרך לא סלולה כשניסינו להתאים את המערך לשירות של לוחמות".

בשנת 1999 היו קצינות נ"מ הנשים הראשונות שהשתתפו בקורס קצינים מעורב בבה"ד 1. "כשהקצינה הראשונה הגיעה חיכינו לראות מתי תהיה המסו"לית (מפקדת סוללה) הראשונה ולאחר מכן ציפינו לראות מתי תהיה הרס"ן הראשונה", אומר תא"ל חיימוביץ'. "עכשיו אנחנו מחכים לסמג"דית הראשונה ואין ספק שאנחנו יותר קרובים מרחוקים".

כשליש מכח האדם כיום במערך הן לוחמות. ישנן טירוניות, ראשות מדורים ומפקדות גפים אך נשים לא חלפו עדיין מעבר לדרג הרב־סרן. "יש למערך עתודה פיקודית של קצינות בדרגת רס"ן שעברו את המסלול הנכון כמפקדות סוללה, כמפקדות בהדרכה ובמטה אחרי תקופת לימודים", מבטיח תא"ל חיימוביץ'. "לכן כשאני מסתכל על העתיד הקרוב אני רואה איוש קצינה לתפקיד סמג"דית ולאחר מכן לתפקיד מג"דית בדרגת סא"ל".

"העובדה שאין קצונה נשית בכירה מרס"ן היא תקרת זכוכית שעדיין לא הצלחנו לנפץ", מסכימה רס"ן אלה רחמים, מפקדת גף המבצעים של גדוד "יהלום". "חבל שזו המציאות. המערך היה אחד מהראשונים ששילב לוחמות ועם זאת יש כבר מג"דיות בזרועות אחרות".

לפי דבריו של תא"ל חיימוביץ', אחת הסיבות לכך שאין עדיין קצונה נשית בכירה היא מיעוט הנשים שבוחרות לצאת לקצונה ולהישאר בקבע. "כ־20 אחוז מבוגרי קורס הקצינים במערך הן נשים", הוא מספר. "הייתי שמח אם המספר היה גדול יותר. תחנת המסו"ל היא התחנה המשמעותית בדרך לשאלה 'האם להמשיך בקריירה צבאית?' וכשנגדיל את כמות הקצינות במערך, תתאפשר המשך הדרך".

אמא מסו"לית
"החלטתי להתנדב למערך ההגנה האווירית כי הבנתי שהאחריות על כתפי הלוחמים היא אסטרטגית", נזכרת רס"ן רחמים. "החלטה טובה שלנו יכולה לתרום להצלת עשרות ואף מאות אזרחים. משך אותי אופי השירות הקרבי יחד עם העיסוק במערכות טכנולוגיות מתקדמות". כעת היא משרתת בתפקיד הרס"ן הראשון שלה, אך מסתכלת קדימה ומתכננת קריירה צבאית.

"מאז שהייתי קצינה צעירה עודדו אותי להשפיע, הייתי יוזמת המון וזה היה מדהים, הייתי ישר אחרי ההשלמה החילית וכבר הצלחתי לשנות. את התחושה הזו אני משתדלת להנחיל לפקודים שלי", היא מספרת. "בזמן השירות זכיתי לקחת חלק באירועים משמעותיים: פיקדתי על סוללה במבצע 'צוק איתן', נכחתי ביירוט הראשון של כטמ"מ על־ ידי מערכת 'יהלום' וכמובן פקדתי על אנשים מצוינים. בעתיד אני רואה את עצמי ממשיכה להתקדם במערך וכאישה אני לא רוצה לקבל יחס שונה. כשאהיה אמא, ארצה שתהיה לי אפשרות להמשיך למלא את התפקיד ולהיות עם הילדים, אני חושבת שגם גברים היו רוצים לקבל את האפשרות הזו".

הסביבה התומכת
מי שמתמודדת עם האתגרים הללו היא רס"ן שירן פנחסוב, האמא הראשונה והיחידה המשרתת כמסו"לית. היא סבורה כי מיעוט הקצינות הנשארות במערך קשור לחשש משילוב חיי המשפחה והקריירה הצבאית.

"הקצינות הצעירות מסתכלות על צמרת הפיקוד במערך ולא רואות נשים שהצליחו להגיע לדרגים הגבוהים, לדעתי הן משליכות את זה על הקושי לאזן בין משפחה לקריירה צבאית. צריך להשקיע חשיבה בדרך שלנו לעודד את הקצינות להתקדם במסלול הפיקודי, בתור התחלה נכון יהיה לעודד את הקצינות לצאת לקורס מפקדות סוללה", משתפת רס"ן פנחסוב, המשרתת כמסו"לית "חץ" בפלמחים. "במחזורים האחרונים של קורס מסו"לים השתתפו מעט קצינות ביחס לעבר. בשיחה עם הקצינות שיועדו ליציאה לקורס עלו דילמות בנוגע ליכולת לשלב בין המסלול הצבאי למסלול המשפחתי, חלק ניכר מהקצינות מאמינות שהשילוב בלתי אפשרי".

רס"ן פנחסוב מודה כי נעצבה לשמוע את ההסבר. "השילוב בין המסלול הצבאי לבין חיי המשפחה יכול להתאפשר", היא מספרת. "אני לא האמא המיטבית שמבלה את כל אחר הצהריים בבית עם הילדים וגם בסוללה אני לא נמצאת כל הזמן. אבל אני מצליחה למצוא את האיזון הנדרש ולהיות בזמן הנכון בכל אחד מהמקומות בהם אני נדרשת. זו אינה משימה קלה, אבל חשוב לבצעה בקפידה בכדי להצליח בתפקיד, מבלי לאבד את המשפחה".

לדבריה, אחד הגורמים להצלחה הוא סביבה תומכת. "זכיתי לסביבה תומכת גם בחיי העבודה וגם בחיי המשפחה: מפקדיי מאפשרים לי לנהל חיי משפחה לצד התפקיד, גם חיילי הסוללה מבינים ומהצד השני, בן זוגי מבין את הסיטואציה ותומך כשבני משפחה נוספים נרתמים לעזרה עם הילדים. בשנים האחרונות המערך שלנו מתמודד עם אוכלוסייה חדשה, אימהות־לוחמות, נכון יהיה לדעתי למקד חשיבה במערך כיצד ניתן להצליח בשילוב אימהות לוחמות תוך מתן יכולת ליצור את האיזונים הנדרשים בין חיי משפחה ותפקיד מבצעי".

רס"ן פנחסוב ורס"ן רחמים הן חלק ממחזור הנשים הראשון שהגיעו לדרגת רס"ן במערך ההגנה האווירית והן מביטות אל העתיד בתקווה. "אנחנו מחכות בכליון עיניים שתהיה במערך סמג"דית ולאחר מכן מג"דית", מחייכת רס"ן פנחסוב. "בכל דיון איוש עולה אישה להתמודדות ולצערי עדיין לא צלחנו. כשלב ראשון אני אשמח לראות סמג"דית ולאחר מכן ארצה לראות גם אמא בתפקיד הזה".

רגע לפני
מדור מלש"בים (מיועדים לשירות בטחון) הוקם על־מנת לתת מענה לבנות ולבנים לקראת שירותם, מתוך חשיבה ארוכת טווח ומתוך רצון לפתח לוחמות וקצינות במערך. "ההתמודדות עם גיוס בנות לוחמות למערך דורש מאיתנו קשב רב יותר מאשר העיסוק בגיוס בנים לוחמים למערך", מציין סא"ל דודו עזרא, בעבר מפקד מגמת מקצועות בביסל"א (בית־הספר להגנה אווירית) והיום קצין ההדרכה הראשי בבסיס. "המוטיבציה לגיוס למערך בקרב הבנים היא מהגבוהות בצבא. המוטיבציה לשירות בנות לוחמות מהווה אתגר מכיוון שבשנים האחרונות נכנסו מערכים נוספים ונפתחו דלתות נוספות בזירת השירות המעורב ואנחנו נדרשים להתאמץ יותר".

"ההתמודדות אל מול גדודים אחרים קשה, אך צריך לזכור שייחודיות המערך היא השילוב הנמצא בחזית העשייה המבצעית ללא הפסקה, מערך שנמצא בצמיחה וקולט מערכות נשק ויכולות חדשות", אומר תא"ל חיימוביץ'. "מערך שמאפשר מסלולי פיתוח פיקוד ישירים ומהירים, מאפשר לך לעבור את מרבית השירות הצבאי כמפקדת".

כל מלש"בית המיועדת להתגייס למערך מגיעה ללשכת הגיוס עם ידע מקדים, רובן כבר מכירות את המערך ואף אירחו בביתן נציגים מטעמו. "אנחנו עורכים ביקור בית לכל מלש"בית המיועדת להתגייס למערך", מספר סא"ל עזרא. "האחריות שלי היא להכשיר לוחמים ולוחמות הגנ"א, אך איננו רואים את מימוש האחריות רק מיום הגיוס אלא לפניו. מטרות ביקורי הבית הן לחזק את הקשר ואת המחויבות ההדדית בין המלש"ביות למערך ולתת מענה לשאלות שמטרידות אותן רגע לפני גיוסן. ביקורי הבית הללו דורשים מאיתנו מאמץ רב, אנחנו שולחים מפקדות ומפקדים תוך כדי ההכשרה לבקר בבתים. בנוסף, אנחנו פעילים ברשתות החברתיות למען עידוד הגיוס, ללא ספק זה מאמץ משתלם".

הטירוניות מתגייסות כשבועיים לפני הטירונות ולוקחות חלק במכינת לוחמות. "ייצרנו מכינה עם עלייה הדרגתית ברמת העומס. כדי שהבנות יתגייסו ובתהליך הדרגתי יסיימו את המכינה וירגישו מוכנות לטירונות", משתף סא"ל עזרא. "המכינה חושפת אותן למערכות הנשק תוך כדי סיורים בסוללות וקיום שיח פתוח. בנוסף, אנחנו מכינים אותן להכשרה עצמה על־ידי לינה בשטח ואימוני נשק. המטרה היא להביא את כל המידע הנדרש כדי שיוכלו לקבל את ההחלטה הנכונה עבורן, שכן בזמן המכינה יכולות הטירוניות לוותר על התפקיד. השבועיים הללו גורליים כי כל טעות קטנה שאנחנו עושים גורמת לנו להפסיד לוחמות".

המאמצים שמשקיע מדור המלש"בים מוכיחים את עצמם. בשנים האחרונות חל גידול במספר הלוחמות המתגייסות למערך וכמות המוותרות על התפקיד במהלך המכינה, הולך וקטן. "במציאות בה רבים משתמטים ומושמעים גינויים כנגד שירות נשים, לא מובן מאליו להתנדב להיות לוחמת ולשרת", מסכם תא"ל חיימוביץ'. "הבחירה מתחילה מהערכים בבית ומהחינוך והשיח בסביבה. הייתי רוצה שהמתגייסות היום ירימו את ראשן מעלה, יראו את המסלול שהן יכולות לעשות במערך ואת הקצינות הבכירות שמובילות אותו. לא רחוק היום בו יסתכלו ויראו קצינה בתפקיד סמג"דית כמודל לחיקוי".

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

העיניים בשמיים

מערך הרמס–450 הוא המערך בעל שעות הטיסה הרבות ביותר בחיל–האוויר כיום. מפקדי המערך מספרים על הפעילות המבצעית, האתגרים, הקשיים והאינטנסיביות המאפיינת את הפעלת הכלי ומפקד הטייסת הראשון נזכר ברגע בו נפל האסימון לחיל–האוויר, לצה"ל ולמדינת ישראל

התאקלמות במדבר

חודשיים וחצי עברו מאז נחיתת מטוסי הדור החמישי בישראל ואנשי טייסת "נשר הזהב" עובדים במרץ על–מנת לעמוד במטרה שהוצבה להם: כשירות מבצעית תוך שנה. בטייסת מספרים שהמשימה אפשרית בהחלט ומתארים את העבודה היומיומית על החמקן כמאתגרת, מלמדת ובעיקר מלאה בסיפוק