יומן ארועים

Bookmark and Share
8 שנים ליירוט הראשון של "כיפת ברזל" פורסם בתאריך 07.04.2019
תגיות: כיפת ברזל , מערך ההגנה האווירית
"שבי, זה יצא": היום (א') חלפו בדיוק שמונה שנים מהיירוט המבצעי הראשון של מערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל". כיצד התמודדו המיירטים ברגע האמת? מדוע נבנתה סוללה חדשה תוך ימים ספורים? ואיך התפתחה מערכת הנשק פורצת הדרך מאז ועד היום?
נועה רוקני

זה התרחש ביום חמישי בשעת צהריים מאוחרת. לאחר שבועות ארוכים בהם הגדוד הראשון של "כיפת ברזל" היה פרוס בשטח ומתוח, כשהלוחמים בקושי חזרו לבתיהם, הם חיכו דרוכים ומוכנים לכך שיופעלו. "'שבי, זה יצא', אלו היו מילותיו של מפקד המרכז לניהול יירוטים. לא היה צורך להסביר, לא הייתי צריך לשאול יותר מדי שאלות. הבנתי בדיוק מה קרה ולפי תגובתו הבנתי שזה גם היה מוצלח", מספר סא"ל (במיל') שבתאי בן בוחר, המפקד הראשון של גדוד 947, גדוד "כיפת הברזל" הראשון.

כיום, צמד המילים "כיפת ברזל" חדרו עמוק אל תוך התודעה הישראלית. כנראה שאין בית בישראל שלא מכיר את מערכת הנשק המהפכנית הזו, עד שלעיתים קשה להאמין שהמערכת הצעירה ביצעה את היירוט המבצעי הראשון שלה רק לפני שמונה שנים.


תמונת ארכיון

כולם בשביל אחת
בשנת 2009 נוסד גרעין ההקמה של "כיפת ברזל", שהורכב מ-20 קצינים, נגדים וחיילי חובה שהגיעו מכלל מערכות הנשק של מערך ההגנה האווירית. גרעין ההקמה השתלב עם שלוש חברות התעשייה המפתחות. "רפאל" הייתה התעשייה המובילה והיא פיתחה את הטיל והמשגר, "אלתא" פיתחה את המכ"ם ו"אמפרסט" פיתחה את מערכת השו"ב (שליטה ובקרה). "הדחיפות של המשימה שלנו הייתה ברורה לכל מי שהגיע ליחידה ולמי שתמך אותה מבחוץ", מסביר סא"ל (במיל') בן בוחר. "הימים ההם היו דומים לתקופה הנוכחית בכך שמעת לעת הייתה התחממות בגזרת עזה ונורו רקטות אל עבר העוטף".

"'כיפת ברזל' פותחה בנוהל מזורז", מציין תא"ל (במיל') איתן יריב, מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר, ומפקד תא שליטה כיום. "נורו לעבר ישראל טילים רבים. אמנם מערכת ה'חץ' הייתה מבצעית, אבל לא היה לנו מענה לרקטות קצרות טווח".

מכיוון שהשתתפו בצוות ההקמה אנשי צוות מכל מערכות הנשק, הידע והניסיון המגוון שלהם השפיעו על פיתוח המערכת החדשה. "המשימה של הגרעין הייתה ללמוד על המערכת, להכין את התשתית להבאתה ואת נהלי התפעול שלה, להשפיע על פיתוחה ולהכין את ההכשרות הראשונות ללוחמים שיגיעו לשתי הסוללות הראשונות", מתאר רס"ן מאור גבריאל, מפקד הסוללה הראשון של "כיפת ברזל", ומי שביצע את היירוט הראשון של המערכת אי-פעם.

 
תמונת ארכיון

"לפי הצעקה הבנתי ששוגר הטיל"
המערכת נקלטה בגדוד 947, שסיים את תפקידו כמפעיל טילי ה"סטינגר" ויועד להיות גדוד "כיפת ברזל" הראשון. בגדוד החלה קליטה של חיילים, חלקם עם וותק במערך וחלקם לוחמים חדשים שהתגייסו להפעיל את המערכת החלוצית. "המשימה הראשית שלנו הייתה להגן על עוטף עזה, בדגש על אזורי שדרות ואשקלון", מנמק סא"ל (במיל') בן בוחר. "היינו צריכים להמציא את הכול מאפס, להבין כיצד נכון להיערך עם היכולת החדשה והיכן פורסים סוללה שנועדה להגן על עיר. לא היה לנו ממי ללמוד כי לעולם לא נפרסה סוללת 'כיפת ברזל' לפני כן".

הגדוד החדש עמד בפני אתגר לא קטן. אנשיו נאלצו להתמודד עם פריסה של מערכת חדשה שמעולם לא נעשה בה שימוש, ואם לא די בכך, היירוט האחרון שנעשה בחיל-האוויר היה באוגוסט 1982, 29 שנים טרם היירוט הראשון של "כיפת ברזל".

במרץ 2011, שנה וחצי מאז החל הליך קליטת המערכת, המצב בגזרה הדרומית התחמם. "היינו אז בשלים וערוכים לפריסה מבצעית", מספר סא"ל (במיל') בן בוחר. "מפקד חיל-האוויר החליט שאנחנו אכן ערוכים ושלח אותנו למשימתנו הראשונה". הפריסה הראשונה נעשתה בבאר שבע, ומספר ימים לאחר מכן נפרסה סוללה נוספת באשקלון.


תמונת ארכיון

הסוללה שנפרסה באשקלון הייתה הראשונה שאל עבר טווח היירוט שלה נורו טילים, והיא הייתה פרוסה רק חודש כשביצעה את היירוט הראשון. "בעת שפיקדתי על המשמרת המבצעית במרכז ניהול היירוטים, ראינו לראשונה במסכים מטרות אמיתיות ששוגרו לעבר שטח מדינת ישראל. עד אותו רגע ראינו משהו דומה רק באימונים ובניסויים", משחזר רס"ן גבריאל. "תפעלנו את המערכת על פי הנהלים, בדיוק כמו באימונים. הטיל המיירט שוגר והמטרה יורטה בהצלחה".

"הטלפון הראשון שעשיתי היה למפקד אתר השיגור כדי לוודא שהטיל יצא, לפי הצעקה שלו הבנתי שאכן שוגר טיל", נזכר רס"ן גבריאל. "הייתה התרגשות גדולה בקרב כולם, אך לצד ההתרגשות כבר נערכנו למטרות הבאות".

סוללה חדשה תוך ימים ספורים
כשנה וחצי לאחר היירוט המבצעי הראשון של המערכת החל מבצע "עמוד ענן". באותה עת היו ברשות חיל-האוויר ארבע סוללות "כיפת ברזל". "זו הייתה נקודת הזמן הראשונה בה לארגוני הטרור ברצועת עזה הייתה יכולת לשגר רקטות אל עבר גוש דן, דבר שידענו מראש על פי מודיעין איכותי", מסביר סא"ל (במיל') בן בוחר. "התחלנו לגבש תכנית להגנה על גוש דן".


תמונת ארכיון

מספר הסוללות שהיו הקיימות באותה עת הספיק להגנה רק על עוטף עזה. כדי להגן על גוש דן צריך היה להעביר את אחת הסוללות ולוותר על אזור הגנה בעוטף, דבר שהביא את הדרג הפיקודי להתלבטות משמעותית. אחד הפתרונות שעלו עם פרוץ מבצע "עמוד ענן" היה לקדם את בניית הסוללה החמישית, שתוכננה להיכנס לפעילות רק כחצי שנה לאחר מכן.

"החלטנו שהמצב מספיק דחוף כדי לקצר את תהליך ההקמה לימים ספורים. גייסנו את כל מי שאי פעם עבד עם המערכת וידע להפעיל אותה", מספר סא"ל (במיל) בן בוחר. תוך ימים בודדים הוקמה הסוללה, שחוברה ממרכיבים שהיו פזורים בתעשיות ברחבי הארץ. מספר שעות לאחר שנפרסה כבר יירטה שיגור שנורה אל עבר גוש דן.

מתא השליטה ישירות אל השטח
"ניתן להסתכל על גרעין ההקמה של 'כיפת ברזל' גם בתור גרעין ההקמה למשימת יירוט הרק"ק (רקטת קרקע-קרקע)", הוסיף רס"ן גבריאל. "זו הייתה הפעם הראשונה בה התמודדנו עם יירוט רק"ק. פיתחנו יכולת נוספת לחיל-האוויר, מה שמעצים את משמעות האירוע אף יותר".


תמונת ארכיון

סוללות המערכת אינן פועלות לבדן. בבור המבצעי של חיל-האוויר נמצא תא השליטה, כשלאנשיו יש את הסמכות להורות מה ליירט ומה לא. "האנשים בתא השליטה מדברים ישירות עם הגורמים בשטח", מציין תא"ל (במיל') יריב. "במשימה אני מקבל פקודה מבצעית ומשוחח עם הכוחות בשטח כדי ליישר קו. אם לדוגמא הלוחמים צריכים לטעון מחדש את המשגרים כי נגמרה בהם התחמושת, אני אדאג שהגורמים בחיל-האוויר יהיו מסונכרנים כדי לאפשר זאת. את ההוראות אנחנו משתדלים לתת מראש בהתאם לכמות התחמושת ולמודיעין שיש לנו".

מאז היירוט הראשון לפני שמונה שנים ועד היום, התקדמה מערכת "כיפת ברזל" באופן בלתי פוסק. מאז שנכנסה לשירות מבצעי ממשיכים לפתח יכולות נוספות עבורה, במקביל להמשך הפעלתה המבצעית עם היכולות הקיימות. "'כיפת ברזל' ממשיכה להתפתח. היא גמישה לשינויים אך ממשיכה להיות מערכת שמתבססת על לוחמיה", קובע תא"ל (במיל') יריב. "הסוללה לא משגרת טילים בצורה אוטומטית, הלוחמים אחראים על ביצוע משימה זו. שיקול הדעת שלהם תמיד מנצח, בעוד שהם עומדים בידע ובכישורים הנדרשים".

חשוב לזכור כי גם היום אין אפשרות לספק הגנה מוחלטת, ולמרות התפתחותה של המערכת לאורך השנים, ההגנה אינה הרמטית. לעיתים, רחוקות אמנם, היא לא מצליחה ליירט את השיגור וישנן נפילות בשטח המדינה. לכן, חשוב להישמע להוראות בעת אזעקת "צבע אדום".