יומן ארועים

Bookmark and Share
בעקבות אחיו: סיפורו של ר' המכונאי המוטס פורסם בתאריך 07.05.2019
תגיות: זיכרון , מכונאים מוטסים , משפחות שכולות
רס"ר ר' משרת כיום באותה הטייסת בה שירת אביו. אחיו הבכור של רס"ר ר' נהרג בתאונת אימונים ברומניה לפני שמונה שנים, כשהוא עצמו היה המכונאי המוטס באותה הטיסה. כעת, הוא מספר על המשפחה ועל הטייסת, שגם היא סוג של משפחה, למה בחר להמשיך לשרת כמכונאי מוטס ומה למד מאחיו הגדול
כרמל שטרן

באחד מימי שבת האחרונים הגיעה בתו של רס"ר ר', מכונאי מוטס בטייסת 118 ("דורסי הלילה"), לביקור בטייסת. אביה שימש ככונן וחיכה להזנקה ובתו אן-ריין פגשה בו בפעם הראשונה כשהיא רואה אותו לבוש סרבל טיסה צבוע ירוק.

הקשר ההדוק של בתו של רס"ר ר' לטייסת 118 עוד טרם ידוע לה, אך ברור להוריה כי יגיע יום בו היא תשאל על משמעות שמה. אז יספרו לה אביה ואמה כי היא קרויה על שמו של רס"ר (ז"ל) א', אחיו המנוח של רס"ר ר' אשר נהרג בהתרסקות מסוק "יסעור" (CH-53) בתאונת אימונים ברומניה בשנת 2010. א' שימש כמכונאי מוטס באותה גיחה שלקחה את חייו, ואת חייהם של שישה אנשי צוות נוספים.


תמונה באדיבות המרואיין | עיצוב גרפי: נועה בן אליעזר

כמו אבא, כמו בן
כשרס"ב (מיל') כ' שימש כממונה על חימוש בטייסת, הוא עוד לא ידע ששלושת ילדיו יחליטו ללכת בעקבותיו. החיבור שלו לטייסת היה בולט בבית. "בתור ילד הרגשתי שהנוכחות של אבא הייתה מודגשת בהיעדרו. אתה מגיע לארוחת ערב ואבא מתעכב, וברגע שהוא מגיע אז מצלצל הטלפון מהטייסת ושואלים שאלות", נזכר רס"ר ר'. "בכל חנוכה היינו מגיעים לטייסת ומקיימים הדלקת נרות של כל המשפחות. הטייסת בעצמה היא סוג של משפחה, אז כשאתה מביא את המשפחה מהבית למשפחה בצבא יש לזה משנה תוקף. אני חושב שזה חלק מהעניין וממה שמשך אותי לחיל-האוויר ולעשות את מה שאני עושה היום".

רס"ר ר' מקבל בהבנה את היעדרותו התכופה של אביו. "עכשיו כשאני אבא בעצמי אני מרגיש שהילדה שלי מתגעגעת אליי, אבל אני יודע שאין מישהו אחר שיעשה את העבודה שלנו וזה מגיע עם הקרבה", מוסיף רס"ר ר'. "אני שמח על איך שגדלתי ומרגיש שלקחתי מאבא שלי הרבה, בעיקר על סדרי עדיפויות נכונים בחיים. אני מאמין שאני שם את המשפחה שלי לפני הכל - אבל אסור לשכוח שגם הטייסת היא המשפחה שלי".

למרות שלא כיוון לכך, שני בניו של רס"ב (מיל') כ' החליטו ללכת בעקבותיו ולהתגייס למסלול הנדסאים במערך הטכני. "היום כשאני מדבר עם אבא שלי אני מרגיש שאנחנו מדברים את אותה שפה. זה דבר נדיר בקרב אבא ובן כי בדרך כלל האבא ממשיך לדרכו והבן הולך בדרך אחרת לגמרי. לא נראה לי שדיג'יי יכול לדבר עם אבא שלו על איזה 'טרק' הוא שם במסיבה", צוחק רס"ר ר'. "אצלי זה אחרת, אני יכול לדבר עם אבא שלי על הכל".


תמונת ארכיון

המציאות חזקה מהכל
בחורף של שנת 2007 התגייס רס"ר ר' למסלול הנדסאי במערך הטכני, בעקבות א' אחיו. עם סיום חודשי ההכשרה הוא הגיע לגף הטכני של טייסת 118. שבועות ספורים לאחר מכן סיים אחיו הבכור את קורס המכונאים המוטסים, וחזר לטייסת מצויד בכנפי הטיס הנכספות. "א' ואני שירתנו כשנתיים ביחד, במהלכן גם יצא לו להיות המפקד שלי. אני זוכר שאנשים רבים תהו מה קורה כששני אחים משרתים באותו מקום?", משחזר רס"ר ר'. "כשא' היה המפקד שלי הייתי תחת 'זובור' מתמשך", הוא צוחק. "דווקא אני עבדתי הכי קשה, אני הייתי מבצע את כל העבודה עד השעות הכי מאוחרות, הייתי מקבל את המשימות הכי מרגיזות ומעצבנות וישן בטייסת גם כשזו לא התורנות שלי. היה לו חשוב להראות שאין איפה ואיפה. זה בנה אותי וזו זכורה לי כחוויה חיובית".

בשנת 2010 אירעה התאונה הקטלנית במהלך אימון ברומניה, וחייהם של שישה אנשי צוות ישראלים ושל משקיף רומני נגדעו באחת. "בבת אחת הפכנו להיות משפחה שכולה. זה כבד. משפחה שכולה תמיד הייתה במגרש של מישהו אחר", משתף בכנות רס"ר ר'. "הכרתי את זה מהטייסת אבל אתה מנתק את עצמך ומשכנע את עצמך שאנחנו חזקים ולנו זה לא יקרה. אבל זה קרה. פתאום עלו השאלות האם להמשיך בשירות צבאי בכלל, ואם להיות או לא להיות מכונאי מוטס. בזמן שישבנו שבעה על א' דיברנו על מה יהיה איתי".


תמונה באדיבות המרואיין | עיצוב גרפי: נועה בן אליעזר

בתכניתו המקורית רס"ר ר' התכוון להפוך למכונאי מוטס ועם סיום השירות לפרוש מצה"ל ולצאת לטייל בעולם. "דבר הוביל לדבר, א' נהרג והחלטתי שאני ממשיך את החיים שלי ומקים משפחה. בבת אחת הטייסת הפכה לדבר הכרחי בחיים שלי, והבנתי שאני לא יכול להתנתק מהחיבוק ומהתמיכה של אנשיה. הרגשתי שזה לא הזמן לעזוב", הוא מספר. "המציאות חזקה מהכל. התחתנתי, הקמתי משפחה ומצאתי את עצמי נשאר בטייסת, שהפכה לחלק מרכזי מאוד בחיים שלי ואני יודע שלא אעזוב בזמן הקרוב".

ממשיך את דרכו
"כולם דאגו לי נורא כי א' ואני היינו קרובים ממש. היינו גם אחים וגם חברים הכי טובים, היינו יוצאים לבלות ביחד, היו לנו חברים משותפים ושירתנו ביחד. הייתי האדם הכי קרוב אליו, וכשאתה מאבד את האדם הכי קרוב אליך קשה לקבל את ההחלטה ללכת ולבחור לעשות מקצוע מסוכן שהוא נהרג בו", מוסיף רס"ר ר'. "מה שעמד מולי היא השאלה של 'מי יעשה את זה'? רציתי להמשיך את דרכו של אחי ולעשות דברים משמעותיים מתוך החיל והטייסת, מה שגם ייתן לי גב להמשיך את ההנצחה שלו".

אחד הדברים שאפיינו את רס"ר (ז"ל) א', מלבד אופיו הציני והיותו איש עצה אשר היווה מעין 'אח גדול' עבור רבים מחיילי הטייסת, הייתה חדוות הטיסה. אותה אהבה דבקה גם באחיו הצעיר. "אני מרגיש שהוא איתי, בכל המראה ובכל נחיתה. במשך תקופה ארוכה הדבקתי על הקסדה שלי מדבקה עם ציור של הצללית שלו שציירתי, והרגשתי שהוא שומר עליי".


תמונת ארכיון | עיצוב גרפי: נועה בן אליעזר

"זיכרון הנופלים מחייב אותנו להיות טובים יותר"
בצירוף מקרים לא יאומן, כזה שרק החיים יכולים לספק, התראיין א' מספר חודשים לפני מותו לראיון אודות חללי צה"ל. "זיכרון הנופלים, במיוחד ביחידה שלי בה נופלים רבים, תמיד עומד מאחורינו בכל פעולה שאנחנו עושים. איך להיזהר ולהיות הכי בטוחים גם באימונים וגם בקרב", אמר א' באותו ראיון. "מאחורי כל נופל שהיה בטייסת יש סיפור, ואת הסיפורים האלה אנחנו דואגים לספר, גם בינינו לבין עצמנו. זיכרון הנופלים מחייב אותנו להיות טובים יותר - בשבילנו, בשביל מי שאנחנו מייצגים ובשביל הנופלים עצמם שלא נפלו לשווא".

"הזיכרון של הנופלים נותן לנו דרך להתמודד. הם שילמו את המחיר הכי כבד בשביל להמשיך, בשביל ללחום", המשיך א'. "בשביל זה אנחנו פה. בשביל להגיד שאנחנו כאן, ואנחנו הכי טובים, ונהיה הכי טובים ונשלם כל מחיר שצריך בשביל המשפחות, בשביל החברים, בשביל ההורים, ובשביל כולם".


תמונת ארכיון | עיצוב גרפי: נועה בן אליעזר

בחודשים האחרונים חנכה המשפחה גן אשר יקרא על שם א'. בגן עומד פסל של ידיים מכסף המחזיקות לב זהב, ועליהן מסוק "יסעור" והכתובת "גן א'". גם אחותם הצעירה הלכה בעקבותיהם, ושירתה בבסיס תל-נוף כטכנאית כטמ"ם ה"איתן" (הרון TP). "עולה השאלה, מה עושים מכאן? אפשר להתבוסס בשכול, לשקוע, להתכסות בו", מסביר רס"ר ר'. "אך לאורך כל הדרך לקחתי על עצמי שלא לעשות את זה, שצריך לקום מן האפר, מהמקום הנמוך הזה. אתה הופך להיות סוג של נקודת אור עבור אנשים רבים שקשה להם. הם רואים מולם בן אדם שעבר את הגרוע מכל והוא מתמודד, והם מבינים שגם הם יכולים להתמודד. אני מנסה לקחת על עצמי תפקיד של אח גדול, קצת כמו אחי הבכור. זה הדבר שאני הכי רוצה לקחת ממנו ולנסות ליישם בחיים שלי".