יומן ארועים

Bookmark and Share
כל אנשי הנשיא: מצטייני יום העצמאות פורסם בתאריך 09.05.2019
תגיות: יום העצמאות , אנשים
כמיטב המסורת, גם השנה יפגוש הנשיא את 120 המצטיינים, חיילי וחיילות צה"ל, ביום עצמאותה ה-71 של המדינה. 14 מהם משרתים בחיל-האוויר, כל אחד מהם ממלא תפקיד חשוב ומשמעותי שמאפשר לחיל-האוויר להמשיך למלא את משימתו, בשגרה ובחירום
נועה רוקני

כמיטב המסורת, גם השנה יפגוש הנשיא את 120 המצטיינים, חיילי וחיילות צה"ל, ביום עצמאותה ה-71 של המדינה. 14 מהם משרתים בחיל-האוויר, כל אחד ממלא תפקיד חשוב ומשמעותי שמאפשר לחיל-האוויר להמשיך למלא את משימתו, בשגרה ובחירום.

כשלושה שבועות לפני הטקס, פגש מפקד חיל-האוויר, האלוף עמיקם נורקין, את מצטייני הנשיא מחיל-האוויר לשיחה אינטימית בחדר הישיבות שלו, חדר בו מתקבלות החלטות חשובות וגורליות. "חיל-האוויר חרט על דגלו את ערך המצוינות", פתח מפקד חיל-האוויר. "זה נובע מכך שהאנשים בחיל מושכים אותנו להיות טובים יותר, כל אחד בחלקת האלוהים שלו. יש פה קבוצת אנשים מיוחדת מאוד שמשקפת את מגוון עיסוקי החיל - החל מפיתוח תוכנה, כלה בחינוך ועד להגנה אווירית. אתם משקפים את הפאזל החיילי הכולל".

לכבוד יום העצמאות שוחחנו עם שלושה מן המצטיינים, כדי לשמוע על שירותם הצבאי ועל סיפורם האישי ולנסות למצוא מכנה משותף שמאפיין את האנשים אותם בחר נשיא המדינה למודל ודוגמא.


צילום: מייק יודין | עיצוב גרפי: נועה בן אליעזר

מכבה השריפות
סמל ולאדיסלב פדנוב, כבאי

סמל ולאדיסלב פדנוב משרת בתחנת כיבוי שבבסיס עובדה ומשמש ככבאי, נהג כבאית, מפקד צוות ואחראי משמרת. "תפקיד הכבאי דורש שמירה על כוננות בכל שעות היממה. בין אם שריפה פורצת בכלי-טיס, בשיכון ואף בעקבות תאונת דרכים מחוץ לבסיס אנו נשלחים לכבות אותה", מסביר סמל פדנוב.

סמל פדנוב עלה לארץ לפני כארבע שנים מאוקראינה. שם למד באוניברסיטה וקיבל דיפלומה, יצא לקורס קצינים, שירת בתור קצין תותחנים בצבא האוקראיני ואף נלחם במלחמה מול רוסיה. כשעלה לארץ לא היה מוכרח להתגייס בשל גילו, אך בחר לעשות זאת, וכיום שוקל להמשיך לקריירה צבאית או לפחות לחתום קבע לתקופה מסוימת.

בשנה שעברה הגיעה יחידת הכיבוי של הבסיס "לתפוס קו" בעוטף עזה. "במשך שבוע כיבינו שריפות שפרצו באזור בעקבות טילים ובלוני תבערה", מציין סמל פדנוב. "הרגשנו שאנחנו עושים משהו משמעותי וחשוב עבור המדינה".

סמל פדנוב קיבל את ההודעה בדבר הצטיינותו במהלך חגיגת יום הולדתו. כשנשאל מדוע לדעתו קיבל את אות מצטיין הנשיא הצטנע פדנוב: "אני לא ממש יודע. אני לא יכול להגיד לך בעצמי למה קיבלתי את ההצטיינות, אני חייל רגיל, איני מיוחד".


צילום: נעם נחום | עיצוב גרפי: נועה בן אליעזר

המפקחת
סמל רתם כהן , פקחית טיסה

סמל רתם כהן כבר הזדמנה לשוחח עם מפקד חיל-האוויר מספר פעמים בעבר טרם פגישתה עם מצטייני הנשיא, כאשר הוא טס במרחב האווירי עליו היא מפקחת. סמל רתם משרתת בבסיס פלמחים. לפני שהתגייסה השתתפה בתכנית "חברותא", במסגרתה התנדבה עם ילדים עם צרכים מיוחדים, עם נוער בסיכון ועסקה בקידום שירות צבאי משמעותי עבור בנות.

סמל כהן לא הייתה מוכרחה להתגייס משום שהיא חולה בצליאק, אך היא בחרה להתנדב לשירות מוארך של שנתיים ושמונה חודשים כפקחית טיסה. "הייתי מופתעת כשאמרו לי שאני צריכה להתנדב אך היה לי מאוד ברור שאתגייס", היא מסבירה. "שני ההורים שלי היו קצינים, חונכתי על הערכים הללו ורציתי לעשות שירות צבאי מעבר למה שאני מוכרחה לעשות".

במסגרת תפקידה נתקלה במספר אירועי חירום בהם נדרשה לטפל. "לעיתים אנו נתקלים באירועי חירום ובתקלות. מגדל הפיקוח הוא הגורם הראשון שנותן מענה למצבים אלו", מסבירה סמל כהן. "מרחב פלמחים הוא מורכב, ומספק לנו התמודדות עם מקרי חירום מאתגרים מעבר לשמירה על הפעילות הסדירה של השדה. לאחרונה הוסמכתי להפעיל את עמדת הקשר בה משוחחים עם אנשי צוות-האוויר, ועמדתי בפני אירוע חירום שעירב כלי-טיס בלתי מאויש. אני יודעת שאם הייתי מתפעלת את אותו אירוע אחרת, ההשלכות היו יכולות להיות הרות גורל".

סמל כהן קיבלה את ההודעה בדבר הצטיינותה באמצעות סרטון שהכינו לה חבריה למגדל, וכשנשאלה מדוע לדעתה קיבלה את אות מצטיין הנשיא ענתה: "אני מאמינה שזה בשל הפעילות השוטפת שלי במגדל. אני החיילת בשירות סדיר הכי בכירה במגדל הפיקוח והיחידה שמוסמכת על כל העמדות. אני לא חושבת שזה תוצאה של מעשה פרטי, אלא בזכות הפעילות היום יומית".


צילום: מייק יודין | עיצוב גרפי: נועה בן אליעזר

הלוחמת
סמ"ר סלומה עטיה, לוחמת הגנה אווירית

סמל-ראשון סלומה עטיה עלתה לארץ לפני ארבע שנים מצרפת עם מטרה ברורה - להיות לוחמת הגנה אווירית ב"כיפת ברזל". לאחרונה הוסמכה להיות מיירטת בגדוד "כיפת ברזל" הדרומי. "השפה היוותה מכשול עבורי, אך כזה שאפשר לאט לאט להתגבר עליו", מסבירה סמ"ר עטיה. "חומר הלימוד של 'כיפת ברזל' שונה מזה שלמדתי באולפן. המונחים הם צבאיים ומאוד מקצועיים, ובהתחלה זה היה נראה כמו סינית עבורי. היו רגעי משבר בהם הייתי קרובה לוויתור בשל הקושי, אך לא עשיתי זאת והמשכתי להתמודד ולהתגבר על מחסום השפה".

סמ"ר עטיה עוד לא התנסתה ביירוט שיגור בעצמה, אך צפתה בעיניה ביירוטים שביצעו חבריה ליחידה ממש מעל עיר מגוריה, אשקלון. "ברגע שראיתי שהגנו על אשקלון חשתי תחושת גאווה, ידעתי שאני חלק מההגנה על העיר בה אני חיה", מתארת סמ"ר עטיה. "זה בדיוק מה שרציתי לעשות".

לסמ"ר עטיה יש מסר שחשוב לה להעביר. "לא משנה מה, אסור לאדם לוותר לעצמו. לאורך הדרך היה לי קשה, היו רגעים בהם כמעט וויתרתי, אך למזלי לא עשיתי זאת, ובסוף הגעתי למקום אליו שאפתי להגיע", היא מדגישה. וכשנשאלה מדוע לדעתה קיבלה את אות מצטיין הנשיא ענתה: "אני חושבת שזה מכיוון שאני חברה טובה ותומכת, בזכות ההתגברות שלי על מכשול השפה ובשל העובדה שהגשמתי את החלום שלי. רציתי להיות לוחמת ומיירטת במערכת הנשק 'כיפת ברזל' ונתתי את כל כולי כדי לעשות זאת, למרות הקושי".